Connecting the Dots

התחרות העסקית בסייבר מושפעת מאסטרטגיית המוצר

בפרק אירחנו את אורן יונגר, שותף מנהל בקרן Notable Capital ואת גיל גרון המנכ״ל של Orca Security ודיברנו על איך שהפיתוח של המוצר והאסטרטגיה של העסקית יכולה מאוד להשפיע על התחרות בה נתקלים וגם על הבנייה של החברה.

Easter egg xz backdoor, Debian Distros, from Open Source to Cyber

In this episode of "Connecting the Dots," Demi Ben-Ari, co-founder and CTO of Panorays, dives deep into the intriguing world of Open Source and Cybersecurity with our guest, Lior Kaplan. Together, they unravel the complexities surrounding the "Easter egg xz backdoor" incident, offering a unique perspective on the challenges and responses in cybersecurity, especially in open source and Debian distributions. Through their expert lens, listeners will gain insights into the development and defensive strategies against cyber threats, highlighting the importance of community, transparency, and rapid response in maintaining security integrity. It’s also a granular view of the process of deploying open source software and how all of it works behind the scenes.    Lior Kaplan, brings a wealth of experience as an Open Source consultant and a notable member of the Debian GNU/Linux project. With over two decades of dedication to open source, Kaplan has made significant contributions to projects like PHP, LibreOffice, and KICS IaC security scanner. Currently, Kaplan guides companies in harnessing open source for achieving business goals and runs an Open Source program office for Checkmarx, alongside consulting roles for startups to governments. https://www.linkedin.com/in/liorkaplan/ [https://www.linkedin.com/in/liorkaplan/]   In a captivating discussion, Demi Ben-Ari and guest Lior Kaplan explore a recent cybersecurity challenge involving an Easter egg xz backdoor in Debian distributions. The episode delves into the intricate processes behind open source project contributions, the lifecycle of Linux distributions, and the critical role of cybersecurity defenses. Kaplan shares his extensive experience in the open source realm, detailing his contributions to Debian GNU/Linux and advising on best practices for leveraging open source for business. The conversation then shifts to a specific incident where a backdoor was discovered due to performance issues, shedding light on the importance of vigilance and the swift, collaborative efforts required to address such vulnerabilities. The episode serves as a testament to the power of open source communities and the pivotal role of transparency and diligence in cybersecurity.

פרודקט - מציאת הקניין הנכון של המוצר (Product - Finding the correct buyer of the Product)

כשמנסים לנתח אם סטראטאפ נמצא בדרך הנכונה אין די בנתון המכירות, וגם לא בשיעור הצמיחה השנתי. ישנן הכנסות שהן נכונות וצפויות להביא להמשך צמיחה, ויש כאלו שבסבירות גבוהה יובילו בהמשך לקיפאון. בפרק "מציאת הקונה הנכון של המוצר" בפודקסט Connecting the Dots בהנחיית דמי בן ארי, מייסד משותף ו-CTO של חברת הסייבר Panorays התארחו דידי גורפינקל, מייסד משותף ומנכ"ל Datarails, איתי רנד שותף מייסד בקרן 10D ורותם שחם, מנהלת השקעות בקרן PSG שדנו בקשר הדו סטרי בין פיתוח המוצר לבין המכירות ואיך לנתח את המכירות של חברת הסטארטאפ כדי להשליך מהמצב הנוכחי על העתיד. דידי גורפינקל הקים את דאטהריילס לפני כשמונה שנים עם השותפים אייל כהן ועודד הר-טל ולקח להם כמה שנים טובות למצוא ולדייק את המוצר המנצח ואת השוק היעד הנוכחי - פלטפורמה לניתוח ותכנון פיננסי למנהלי כספים. "התחלנו עם רעיון לפתור את בעיית האקסלים, כלי סופר פופולרי עם יותר ממיליארד משתמשים אבל סובל מחסרונות רבים בעבודה איתו שרובנו מכירים אותם באופן אישי. הכוונה היתה לחבר בין מסדי נתונים שנמצאים בבסיס מסמכי האקסל למקום אחד ולייצר באמצעותו אנליזות ונתונים לצרכי הארגונים, עמידה בדרישות קומפליאנס ואינספור מטרות אחרות. היה לנו ברור מהרגע הראשון שהמוצר הולך להימכר כמו לחמניות טריות והיינו באופוריה. ובאמת התחלנו לסגור עסקאות מול חברות בתחומים שונים, אבל הרגשנו שכל מכירה היא כמו חציבה בסלע. הרגשנו שאנחנו מעל באר של נפט, אבל צריכים למצוא את מקום הקידוח הנכון עד שביצענו פיבוט והחלטנו להתמקד בתחום התכנון הפיננסי FP&A. מהרגע שמצאנו את העולם הזה התחלנו לגדול במהירות וכיום אנחנו בהיקף מכירות של עשרות מיליוני דולרים וברשימת החברות הצומחות במהירות הגבוהה ביותר." איתי רנד: "קרן 10D מתמקדת בהשקעות בחברות סטארטאפ בשלבים מוקדמים, וככזו אין לנו ציפיות מהיזמים שיהיה להם מוצר מובנה. זהו עולם של אי ודאוות, אבל גיבשנו בו מספר פרמטרים שבעזרתם אנחנו מנסים לבחון את סיכויי ההצלחה של המוצר, בהם משך הזמן שהמכירה נמשכת, עד כמה התהליך חוזר על עצמו בצורה דומה או שכל מכירה היא סיפור שונה, כפי שדידי סיפר על התחלת דרכם, ומצריכה משאבים רבים. אנחנו בודקים מדדים נוספים כמו  התימחור, כמה הרחבות יש, עד כמה היזם יודע לזהות מה יהיה ברבעון הבא ואחריו ומקיימים גם שיחות עם לקוחות כדי להבין עד כמה הם משתמשים במוצר, איזו בעיה הוא פותר עבורם, אלו אנשים בחברה מעורבים ברכישה ומי משתמשים בו בפועל ובאיזו תדירות." רותם שחם: "ב-PSG אנחנו משקיעים בחברות בשלבים מתקדמים יותר מסבב A והאלה, אבל השאלות שרלוונטיות בתחילת הדרך ממשיכות להיות רלוונטיות גם בשלב הצמיחה. שיחות עם יזמים מתחילות לרוב בתאור מתלהב של המוצר שהם פיתחו ועד כמה הוא טוב, אבל הסדר הנכון הוא לבדוק קודם כל איזה כאב של הלקוחות הפוטנציאלים הם פותרים. אנחנו מנתחים את המכירות של הסטארטאפ בין השאר באמצעות בסיס הלקוחות של החברה, האם היא מתפרסת על מספר רב של תחומים ובעלי תפקידים או מתמקדת בתחום אחד, האם יש לקוחות עוזבים ולמה או תלות מסוכנת בלקוחות מרכזיים מסוימים, מה עלות של מכירה מול הסכום שנכנס ממנה – אם תקופת החזר ההשקעה ארוכה מדי זה מעיד על כך שהעסק לא יכול להתקיים ולצמוח לאורך זמן ועוד. מכל מדד לומדים משהו מסוים עד שבונים את התמונה הכללית. אם פעם היו מדברים על גידול בכל מחיר, היום הפוקוס הוא על לעשות את זה נכון." דמי בן ארי: "התבוננות בצמיחה של חברה רק במימד של המספרים עלול להיות מטעה. יש סטארטאפים רבים שיכולים לגדול, אבל רק עד לתקרה מסוימת שמעבר אליה כבר אי אפשר להבקיע. לפעמים מגלים את זה שנים לאחר שהחברה כבר עובדת ונראה שהכל בסדר. בראייתי, כשאפשר לאמן איש מכירות על מכירה חוזרת זה אחד הסימנים העיקריים לכך שהמוצר הוא טוב ומתאים לרבים. לפעמים יזמים מתמקדים בקשר עם בעל התפקיד הספציפי שהם אמורים לפתור את הכאב שלו, אבל מזניחים את מי שבפועל יכול להביא אותם לשולחן ההחלטות בארגון, שזה יכול להיות למשל מנהל הכספים שלא משתמש בפועל בפתרון, אבל מבין ומעריך את המשמעות הכספית שיכולה להיות לו יותר מאשר המהנדס. לכן כדאי וחשוב להוסיף עוד אנשים שיהיו מעורבים בתהליך."  "כשמוצר מצליח זה חד משמעי ואין בכך ספק, כולם רואים ומרגישים," אומר דידי גורפינקל. "פעמים רבות כשלא מצליחים מתחילים בחילופי האשמות עם אנשי המכירות שאם הם רק היו אומרים משפט כזה או אחר המכירה היתה מצליחה. בפועל, כשהמוצר הוא טוב גם איש מכירות בינוני יצליח למכור אותו. ההמלצה שלי ליזמים מתחילים היא קודם כל למכור, אפילו בסכום קטן. להוכיח לעצמם ולאחרים שמישהו מוכן לשלם עבור המוצר, ואחר כך להתחיל להשתפר. כשמוכרים מתחילים לקבל משוב מהשטח מי אהב ומי לא, וזה שונה לחלוטין מסיעורי המוחות בחדרי הישיבות." "היה לנו מקרה של חברה בשלב ארלי סטייג' עם שני מיליון דולר מכירות שנכנסנו להשקעה בה," נזכר איתי רנד. "הבנו מהר מאוד ש-80% מהמכירות של אותה חברה לא רלוונטיים להתאמה של המוצר לשוק. לקח לנו עוד קרוב לחצי שנה למפות יחד עם היזמים מה רלוונטי לשוק והדרך לכך היתה לדבר עם כל הלקוחות. התוצאה היתה שהיינו צריכים להיפרד מרוב הלקוחות. לקח לאותה חברה עוד שנה וחצי לחזור לאותה רמת הכנסה של 2 מיליון דולר, אבל לאחר שהם עשו את זה הם כבר יכלו להכפיל את ההכנסה שנה לאחר מכן כי כבר היה להם קל הרבה יותר לצמוח. זו היתה ירידה ירידה לצורך עליה. ההמלצה שלי ליזמים היא לא להתמכר למכירות קלות ולחתור למדויקות שצפויות להביא להמשך צמיחה."

דלת עסקית שנפתחת – לא תמיד כדאי להכנס דרכה (Product Foreign Markets)

מתי כדאי לפסוח על דלת עסקית שנפתחת ולא להכנס דרכה, מה המשמעויות של התרחבות לשווקים חדשים באירופה, במזרח הרחוק ובמיוחד ביפן והאם העלות במשאבי כסף וזמן והסיכון מצדיקים את עצמם. פרק חדש בפודקסט Connecting the Dots בהנחיית דמי בן ארי, מייסד משותף ו-CTO של חברת הסייבר Panorays עוסק ביתרונות ובחסרנות של התרחבות הגיאוגרפית של סטארטאפים למדינות חדשות והתארחו בו יונתן סלע, שותף בקרן Square Peg, יניב שטרן, שותף בקרן Red Dot Capital Partners, שתי קרנות בעלות נוכחות משמעותית במזרח הרחוק ואריאל טיגר, מנכ"ל EverC, שמפתחת ומנהלת פלטפורמה שמסייעת לחברות לעמוד בדרישות רלגולטוריות ומזהה פעילויות שליליות של הלבנת הון, סחר בבני אדם, זיופים ועוד. יונתן סלע: "כשעושים צעד ראשון בכניסה לשוק חדש יש יתרון גדול אם לחברה ישנם משקיעים שכבר נמצאים בשוק הזה ויכולים לייצר חיבורים במהירות. בתור קרן שפועלת בשלוש מדינות, אוסטרליה, סינגפור וישראל, אנחנו רואים עד כמה החיבורים האלו יכולים להועיל. אוסטרליה לדוגמה היא שוק קל ונוח יחסית למכירות, במיוחד לתעשיות המאוד מפותחות באוסטרליה של משאבים, אגריטק, מערכת פיננסית ועוד. Exodigo, אחת מחברות הפורטפוליו שלנו מפתחת טכנולוגיה שמאפשרת לראות ולמפות מה שיש מתחת לפני השטח, נושא מאוד רלוונטי בתקופה הזו בחזיתות רבות. כבר בשיחה הראשונה עם חברות ענק באוסטרליה הם גילו סקרנות רבה באפשרויות שהטכנולוגיה הזו יכולה להביא להם." יניב שטרן: "כקרן שהמשקיעים שלה מגיעים ממדינות דרום מזרח אסיה אנחנו מכירים את השווקים האלו היטב. ככלל זה שוק שנמצא בתנופה אדירה עם חברות שקמות ומייצרות שווי של מיליארדים בתוך מספר שנים. הן זקוקות לטכנולוגיות מתקדמות כדי לאפשר את הצמיחה הזו ומוכנות לשלם. יש הבדלים גדולים בין המדינות, מבחינת אופי המנהלים, רגולציות, תפיסת שרות, רגישות לעלות ועוד. לא תמיד צריך להגיע לאותן מדינות כדי לייצר קשר ראשוני ולבדוק היתכנות. אנחנו מארחים באופן קבוע משלחות בארץ מכל מיני מדינות ותחומים, כולל מאינדונזיה ומשתפים במפגשים גם חברות מתאימות שהן לאו דוקא בפורטפוליו שלנו. התפקיד שלנו כמשקיעים הוא לנסות להעריך אם יזמים וחברות, במיוחד בשלבים הראשונים של דרכם, מסוגלים לצלוח את הפער התרבותי והעסקי שהוא לפעמים אדיר. ישראל ויפן, לדוגמה, הן מדינות שמבחינות רבות נמצאות בשני קצוות של הסקאלה בסגנון העסקי." אריאל טיגר: "אני מכיר היטב את המשמעויות של פריסה גלובלית הן ב-EverC שפועלת בכל רחבי העולם והן בתפקיד בעבר ב-WeWork. צריך לקחת בחשבון שחדירה למדינה חדשה כרוכה בעלויות של מיליוני דולרים על רגולציה, פתיחת חשבונות, יעוץ משפטי שאני מציע לא לחסוך בו כדי לא לשלם על כך ביוקר ועוד הרבה הוצאות אחרות. סביר שגם ינסו לעבוד עלינו בשלבים הראשונים ונשלם דמי לימוד. זהו תהליך שמייצר הוצאות כבדות ומשבש את הפעילות, ולכן כל יזם וחברה צריכים לשאול את עצמם טוב מאוד אם הם רוצים את זה כי אחרי שמתחילים להוציא כספים ויוצרים ציפיות כבר קשה יותר לקחת צעד אחורה.  יש כאלה שמתייחסים לאירופה כאל שוק אחד, אבל זה לא נכון. זו אסופה של מדינות שכל אחת עם שפה ותרבות עסקית שונה. אמריקה היא לכאורה השוק שהכי קל לנו בתור מדינה מערבית ושרובנו שולטים בשפה, אבל גם כאן יש פערים גדולים בתרבות העסקית שצריך לגשר עליהם." "לפני שש שנים הגיעה אלינו בפנורייז הזדמנות להכנס לשוק היפני," מספר דמי בן ארי. "זה היה עבורנו תהליך מאוד מאתגר. זה לא רק תרגום של תכנים, אלא הרבה יותר עמוק. החל מעיצוב המסכים באופן שהמשתמש היפני רגיל להם ועד להכרות של הרגלי השרות באותה מדינה. לדוגמה, בשנה הראשונה 80% מקריאות התמיכה שקיבלנו הגיעו מיפן, בלי שום יחס להיקף ההכנסות שהיו לנו במדינה באותה עת. זה סיכון גדול לחברות בשלב מוקדם, שעלול במקרים מסוימים אפילו להרוג אותן."   יונתן סלע: "באחת החברות שהייתי בהן שהתמקדו בתחום הצרכני קיבלנו הזדמנות בזכות שיווק ויראלי להכנס לדרום אמריקה ולתורכיה וניצלנו אותה. שני השווקים האלו נשארו לא רווחיים עבורנו. לפעמים יש דלתות שנפתחות ומוטב לא לעבור דרכן, למרות הפיתוי. כשנכנסים למדינה חדשה הלקוח הראשון הוא הקשה והיקר ביותר. לפעמים מגלים אחרי שיש כבר כמה לקוחות ראשונים שהושגו במאמץ רב שאין באותה מדינה מספיק עומק להתפשט אליו. לחברות SaaS יש יתרון מהבחינה הזו כי אופי המוצר לא מחייב בהכרח נציגות מקומית ואפשר לנהל אותו באונליין." יניב שטרן: "המשקיעים שלנו, שהם בחלקם הגדול בעלי חברות ונכסים בדרום מזרח אסיה, הם כלי עזר חשוב ביצירת קשרים וגישה למדינות האלו. כשבעלים של חברה מבקש ממי שצריך להיפגש עם היזמים מקבלים את ההזדמנות הראשונה. יש גם יתרון גדול בשונות שקיימת בין שווקים שונים כי היא מאפשרת לבדוק את המוצר בתנאים מגוונים." אריאל טיגר: "כמנכ"ל של חברה, לפעמים יש מצב הפוך שמשקיע מנסה למשוך אותך לשוק מסוים שהוא מצוי בו או מכיר היטב. לפעמים צריך לדעת לומר לא, אם לדעתך זה לא נכון לחברה להכנס להשקעה הזו בשלב הנוכחי. כמנהל צריך לדעת להתנהל באופן שיבטיח לך גם את הרבעונים הבאים, ולקחת בחשבון אירועים בלתי צפויים חיוביים ושליליים שישנו את חוקי המשחק, כמו למשל הקורונה או המלחמה בישראל."

פרודקט - רכישות של חברות בהתאם למוצר ויכולות (Product - M&A of products according to abilities)

כיצד איכות המוצר ויחודו משפיעים על רכישת חברות סטארטאפ, מהם השיקולים שמנחים את חברות הענק בהליכי רכישה ואיך יוצרים את הענין של מקבלי ההחלטות?   בפרק בפודקאסט Connecting the Dots בהנחיית דמי בן ארי, מייסד משותף ו-CTO של חברת הסייבר Panorays, התארחו אלדד אבל, מייסד משותף וראש תחום מוצר בחברת mavens, לשעבר סטורמייבן, שנרכשה ב-2022 על ידי ענקית הגיימינג Zynga ופבל גורביץ', מנהל מרכז הפיתוח של Akamai בישראל, ממייסדי חברת הסייבר Guardicore שנרכשה לפני כשנתיים על ידי אקמאי.    אלדד ופבל סיפרו על השלבים בפיתוח המוצרים המצליחים של החברות, החל מהעלאת רעיונות ובחינתם, דיוק שלהם, ביצוע פיבוט ועד להצלחה ולהטעמת המוצרים בתוך סל פורטפוליו המוצרים של החברות הבינלאומיות.   פבל גורביץ: "התחלתי את הקריירה בחיל המודיעין, שבו הייתי זמן רב יחסית של 13 שנים בתפקידים שונים. זה היה עבורי בית ספר מעולה לעולם ההייטק והיזמות מאחר והחיל מתנהל מבחינות רבות כמו חברה גדולה. שם גם הכרתי את מי שהפכו בהמשך לשותפים ועובדים בגארדיקור. לאחר שסיימתי את השרות חשבתי עם אריאל צייטלין באיזה תחום נפעל. הכרנו את דרור סלעי, שהביא עימו ערך מוסף חשוב של הכרות עם השוק ובחרנו יחד בתחום הסייבר. בשלב הראשון גיבשנו שבעה רעיונות שונים, ומהם בחרנו לצמוח ולהתמקד בתחום הסגמנטציה, שאומר חלוקה של הרשת הארגונית למספר תתי רשתות מופרדות ביניהן, כך שאם חלק אחד של הארגון נפרץ, הנוזקה לא תעבור לחלקים אחרים של המערכת וכך לא יגרם נזק כללי."    אלדד אבל: "הדרך שלי להייטק לא היתה במסלול השגרתי. שרתתי כקצין קרבי ולאחר מכן למדתי עיצוב בשנקר. הגעתי להייטק דרך עיצוב חווית המשתמש. הסטארטאפ הראשון שלנו היה שייקר, עם מוצר מדהים שאיפשר לעשות ארוע לייב עם 100 אנשים במסך אחד בעזרת הטכנולוגיות שהיו לפני יותר מעשור. חווינו עם שייקר את כל רכבת ההרים של סטארטאפ, עם הצלחה בישראל וחוסר הצלחה בארה"ב. גייסנו כסף, אבל הבנו שקשה לייצר מודל עסקי בדרך הזו. מכרנו את החברה ועשינו פיבוט לתוך עולם הגיימינג. חברת סטורמייבן, שהקמתי יחד עם גד מאור ואדם רכיב, מטפלת בכאב שהרגשנו בעצמנו של איך מייצרים אופטימיזציה של המסרים של אפליקציות ב-App Store. חברות מוציאות על כך סכומים גבוהים, ובאותה עת לא היתה שום שקיפות כלפיהן עם אנליזה על החשיפה שהם קיבלו, האם המשתמש גלל את הדף ונתונים רבים נוספים ולכן גם אי אפשר היה לשפר את המוצר והחלטנו להתלבש על התחום הזה."   דמי בן ארי: "הסטטיסטיקה מלמדת שרוב הרכישות של חברות מתגלות כלא מוצלחות במבחן הזמן. מנסים באמצעות הרכישה להכנס לקטגוריה חדשה, ולרוב זה מדשדש. ניסיתי למצוא תבנית של תשובה לשאלה איך נכון לבנות מוצר כך שיתחבר בדרך טובה לסוויטה של המוצרים בחברות הענק ואיך להמשיך לצמוח לאחר מכן בתוכן, אבל לא מצאתי לכך נוסחה אחת מנצחת. לכן טוב לשמוע את סיפורי ההצלחה וללמוד מכל אחד מהם."   פבל גורביץ': "במקרה שלנו תחום הסייבר באקמאי, שקיבל חיזוק רב לאחר הרכישה של גארדיקור, הפך לקטר החדש של החברה, כשהיקף המכירות של אקמאי בתחום הסייבר הגיע ל-1.5 מיליארד דולר. העיתוי של המכירה היה נכון מצד שתי החברות. בגארדיקור הגענו לנקודה שהבנו שצריך להגיע ללקוחות עם פורטפוליו של מוצרים ולא עם פתרון נקודתי. לאורך השנים חשבנו על האפשרות של רכישה. חלק מהמשקיעים האסטרטגיים נכנסו לגארדיקור במטרה לבחון בהמשך את האפשרות הזו, ובסוף זה הגיע מכיוון אחר של אקמאי, שהיתה לקוח שלנו. לאחר הרכישה שימרנו בחברה את צוות המכירות של גארדיקור, שיודע למכור את מוצר הסייבר המרכזי שלנו וזו היתה החלטה מאוד נכונה."   אלדד אבל: "במשך השנים התנהלנו כבוטסטארפ, ללא משקיעים וקרנות. אנחנו היזמים לא משכנו משכורת והיה לנו צוות שהלך איתנו והאמין בנו, וברובו עדין איתנו. הצלחנו לסגור עסקאות וגדלנו באמצעותן. חיפשנו כל הזמן את המוצר הבא, פיתחנו כמה בדרך ואת רובם קברנו לאחר מכן, עד שהתיישרנו על שלושה מוצרים מובילים. פעלנו בטיימינג מעולה. בשנים האחרונות היו שינויים ומגבלות בתחום הפרטיות שפגעו ביכולת של חברות לטרגט משתמשים. אנחנו זיהינו את זה בשלב מוקדם וידענו לתת לכך פתרונות טכנולוגיים ומתודולוגיים. הגענו לנקודה שלא יכולנו יותר לגדול אורגנית והיינו חייבים לגייס כסף או למכור. זינגה היו לקוח שלנו ורצו להעמיק את השותפות. במסגרת המכירה נפרדנו מכל הלקוחות שהיו לנו ולמקד את כל תשומת הלב שלנו רק בזינגה. זה מאפשר לנו לדייק את המוצר, שמטבעו נבנה באופן גנרי כך שיתאים לסוגי חברות שונות, ולהתאים אותו בבדיוק לצרכים של זינגה. אנחנו היום חלק מגוף הפבלישינג של זינגה שאחראי לממש את הפוטנציאל הכלכלי של המשחקים ולהפוך אותם לביזנס רווחי. היה שווה להם לקנות את החברה והטכנולוגיה, שהיא תחדל לתת שירותים החוצה ולקחת את כל המשאבים רק לכוחות הפנימיים של זינגה."    הגורם המרכזי שמאיץ את המכירה של סטארטאפ, מעבר למוצר המוצלח, הוא יצירת חיבור עם הלקוחות מעבר למחלקות הישירות עימן מנוהל הקשר, מסכימים פבל ואלדד. להצליח לעבור אותן, להגיע לדרגים הגבוהים, שהם יכירו את הטכנולוגיה ואת האנשים ולהיות חלק משיחות האסטרטגיה. הרף הנדרש להנפקה עלה בשנים האחרונות ומצריך הרבה מאוד שנים ומכירות בסדרי גודל של מאות מיליוני דולרים. עבור החברה הרוכשת זהו קיצור דרך משמעותי עם קבלת כוח אדם מיומן ומתורגל שמאפשר להפוך במהירות למובילי שוק בתחום מסוים. זו הדרך עבורן לצמוח בסקייל גבוה.