Radio Eretz 15 דקות

מתוך אתר "ישראל היום". "יש מגזרים בישראל שמזניחים את הגנת הסייבר" על רקע המתקפות האחרונות במרחב הרשתי, התארח פרופ' אביתר מתניה בפודקאסט "15 דקות", וסיפר על מוכנות המדינה "ישראל היא אחת המעצמות בתחום הסייבר בעולם, 40% מההשקעה העולמית בתחום הסייבר מגיעים לישראל. אנחנו מגינים לא רע בכלל, אבל הגנה תמיד יכולה להיפרץ".  מתניה, מי שהקים ועמד בראש מערך הסייבר הלאומי, מוסיף כי "יש מגזרים בישראל שמזניחים את הגנת הסייבר, אך אני רואה במתקפות הסייבר שאנחנו חוטפים מדי פעם חלק מתהליך החיסון  שמביא לשיפור ההגנה". מתניה, שחיבר עם עמיר רפפורט את הספר החדש "סייברמאניה", מסביר כי החשש הגדול של מדינות הוא מפני מתקפה שעלולה לשתק אותן, וכי בקרב המעצמות יש אף חשש מתקיפת סייבר על מערך הטילים הגרעיני, ולכן הן מודעות לצורך בהגברת ההגנה על תשתיות הגרעין שלהן.

מתוך אתר "ישראל היום" בכירה לשעבר במוסד: "איראן התקדמה לקראת ייצור פצצה גרעינית" סימה שיין, בכירה לשעבג במוסד אמרה בפודקאסט "15 דקות" של יוסי הדר  כי "אין ספק שאיראן התקדמה מאז היציאה מהסכם הגרעין, לקראת ייצור פצצה גרעינית". שיין, ראש תוכנית איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת ת"א ומי ששימשה ראש חטיבת המחקר במוסד, הסבירה כי אחרי היציאה מההסכם, איראן החלה להעשיר אורניום ל-60% ורמת הפיקוח עליה ירדה. "להבדיל מבעבר, היום אני מוטרדת מהגרעין האיראני, זהו איום אסטרטגי מן המעלה הראשונה". עוד אמרה כי מבחינה טכנית, כמות החומר הבקיע שבידי איראן מספיקה לפצצה גרעינית אחת, אבל ההחלטה לייצר כזו היא החלטה פוליטית – וטהרן עדיין לא נמצאת במקום הזה. "לישראל יש אופציה צבאית מול הגרעין האיראני, וברור לכל שהיכולת האמריקנית גדולה עוד יותר, אבל הדרך הטובה ביותר  לעצור את איראן היא דרך הסכם. לוחמת הסייבר והחיסולים יכולים לעכב, אך לא למנוע, מאיראן לייצר פצצה גרעינית", הוסיפה. היא גם מתחה ביקורת על ראש הממשלה נפתלי בנט ועל קודמו, בנימין נתניהו, בטענה שהם ואחרים חשפו פעולות מוסד בנושא: "זו טעות, החשיפה הזו מיותרת. כוחו ועוצמתו של המוסד גבוהים יותר כשהכל חשאי. כולם יודעים שהמוסד הוא אחד מגופי הביון הרציניים בעולם". שיין ציינה כי "אסור לנו להכיל איראן גרעינית, אחרת גם סעודיה ומצרים עלולות להתקדם לייצור נשק גרעיני".

מתוך אתר "ישראל היום" האלוף במיל' גרשון הכהן, עמית מחקר במכון "בגין סאדאת" וחבר תנועת הבטחוניסטים התארח ב"15 דקות" הפודקאסט של יוסי הדר ואמר כי בעיית הפשיעה במגזר הערבי היא בעלת היבט לאומני. "גם בן גוריון הבין שכל כוחות הפשיעה בחברה הערבית יהפכו לכוחות לחימה נגדנו". בהקשר זה, הוסיף כי "אלה שחוללו את פרעות מאי בערים המעורבות, הם אויבים ולא אזרחי המדינה", וכי יש לגייס מילואים כדי להתמודד עם תופעת הפרוטקשן בנגב ובמגזר הערבי. הכהן טען כי טעות לומר שלא השקענו במגזר הערבי. "הטענה כי האזרחים הערבים מקופחים היא מניפולציה, הגליל הופך לאוטונומיה ערבית". לטענתו, הערבים מקבלים הקצאת קרקעות רבה יותר, ואילו היהודים הם המקופחים.

מתוך אתר "ישראל היום" "האיסור להכניס תיירים לישראל הוא שערורייה" מיכאל שיחור מנהל אתר התיירות שיחור אומר לפודקאסט "15 דקות":  "הפגיעה בתיירות בישראל בעקבות הקורונה היא איומה, המדינה רומסת את הענף ואף אחד לא סופר את אנשי התיירות". שיחור, שהתנגד לחובת הבידוד לשבעה ימים למי שחוזר מחו"ל לישראל, אומר כי "ההחלטות מתקבלות מתוך קיבעון מחשבתי, פחד ושיקולים פופוליסטיים". הוא גם יוצא נגד ההאשמות, כי אנחנו מייבאים את הקורונה מנתב"ג ואומר, כי מדי יום נכנסים מיהודה ושומרון עשרות אלפי פלשתינים בלתי מחוסנים, מלבד למיליון בלתי מחוסנים שיש בישראל. "הרבה יותר קל לסגור את נתב"ג מאשר את טייבה", טוען שיחור. עוד הוא אומר , כי בנט והורוביץ התחילו נכון בזה שפעלו להעביר את האחריות לציבור, אבל אי אפשר להשתמש באיום הסגר. "סגר הוא נשק יום הדין וכשההנהגה שולפת את זה הציבור מאבד אמון. מי שמחוסן יכול לנוע ברמת סיכון נמוכה, הרי אנחנו לא מציעים להפחית את מהירות הנסיעה ל-10 קמ"ש בגלל תאונות הדרכים. לא צריך להיבהל, צריך להתנהל", אומר שיחור.

מתוך אתר "ישראל היום" "יאיר לפיד גרם נזק כבד מאוד ליחסי ישראל פולין" השגריר לשעבר עמי מהל, שהיה גם סגן שגריר ישראל בפולין, אומר ליוסי הדר בפודקאסט "15 דקות" כי שר החוץ יאיר לפיד לא היה צריך לתקוף בחריפות את הממשלה הפולנית. "תפקיד הדיפלומטים הוא לדבר, לבנות גשרים ולפתור בעיות", אמר. על רקע קבלת החוק הפולני המונע השבת רכוש, מותח מהל ביקורת על פולין שלא הקימה קרן לפיצוי צאצאי קורבנות היהודים, אך עם זאת אומר שהיה חוסר הבנה מוחלט בישראל ובארה"ב ביחס לחוק, משום שהחוק לא עוסק בעיקרו ביהודים אלא מתייחס בעיקר לתביעות להשבת רכוש שהולאם בידי השלטון הקומוניסטי בפולין. השגריר מהל, בן ליוצאי פולין, אמר עוד כי "שמעתי המון סיפורים בבית על האנטישמיות הפולנית. תמיד הייתה אנטישמיות בפולין והיא התגברה מאוד בשנים האחרונות". מה קרה סביב החוק הקודם שאישרה פולין, שאסר להאשים פולנים בזוועות השואה, מהו ה"באג" המפתיע בשפה הפולנית שתרם לקידום החוק והאם עדיין ניתן לתקן את היחסים עם פולין?