פרק 32: הילד האוטיסט בספר זה הבן שלי

פרק 35: רגע, תנשמו

בפרק הזה אנחנו מארחים את נבו פרץ, מאמן מנטלי ומטפל שבחר לקחת את החיים שלו בכיוון שלא היה צפוי מראש. נבו, שבגיל 12 התעורר בוקר אחד משותק ואובחן עם מחלה אוטואימונית, הפך את הכאב שלו לשליחות – ללמד אנשים איך להפוך סטרס ממשהו ששובר אותנו למשהו שמחזק אותנו. בשיחה כנה ומעשית, נבוא משבר את המיתוס שסטרס הוא דבר רע. הוא מסביר למה סטרס הוא בעצם "דוושת הגז" שלנו, ולמה הבעיה האמיתית היא לא הסטרס עצמו אלא שאנחנו לא יודעים איך להתנהל איתו. הוא משתף בכלים פשוטים וזמינים – כמו נשימה נכונה – שיכולים לשנות לנו את החיים, ומסביר איך מי שמחזק את החוסן שלו בתחום אחד, אוטומטית מחזק אותו בכל שאר התחומים. דיברנו על ההבדל בין חסינות לחוסן, על כלים לבניית עוצמה פנימית, ועל איך להפסיק לשרוד ולהתחיל לשגשג – גם כשהמציאות מאתגרת. פרק מלא בתובנות שמזכיר לנו שהכלי החזק ביותר שלנו כבר נמצא בתוכנו – אנחנו רק צריכים ללמוד להשתמש בו נכון.

פרק 34: היא נלחמת כדי שתקבלו את מה שמגיע לכם

בפרק הזה אנחנו מארחים את שרונה תגר, עורכת דין שבחרה לעשות משהו שלא הרבה אנשים יכולים להגיד על עצמם - לקום כל בוקר ולדעת שהיום היא תשנה חיים של מישהו. שרונה לקחה על עצמה שליחות: ללוות משפחות של ילדים עם צרכים מיוחדים דרך אחד המסעות הכי מתישים ומסובכים שיש - ההתמודדות מול המערכת. בשיחה כנה ומרגשת, שרונה משתפת איך היא מלווה הורים ברגעים הכי מבולבלים שלהם, למה היא מאמינה שצריך להתחיל לדבר על הטוב שבביטוח לאומי ולא רק על הקשה, ואיך היא עוזרת למשפחות להבין שהן לא לבד במאבק הזה. היא מספרת על ההורים שפוגשת, על הדינמיקות המשפחתיות שרואה, ועל הרגעים שבהם היא צריכה להגיד להורים "תעצרו" - כי לא כל מלחמה צריכה להילחם. דיברנו על התמימות שבה הורים נכנסים לתהליך הזה, על המחיר של אי-ידיעה, ועל החשיבות של לדעת מתי להתייעץ - כי לפעמים, משפט אחד במקום הנכון יכול לחסוך שנים של מאבק. פרק שמזכיר לנו שגם במערכת מורכבת, יש מי שבאמת אכפת לו ורוצה לעזור.

פרק 33: הילד האוטיסט בספר זה הבן שלי | חלק שני

אחרי הפרק הראשון עם מאירה ברנע גולדברג - החלטנו לעשות משהו שמעולם לא עשינו: פרק המשך עם אותה אורחת. והפעם צללנו עמוק. מאירה חשפה לראשונה שהיא עצמה מזהה את עצמה על הרצף האוטיסטי, וסיפרה איך הגילוי הזה השפיע על ההבנה שלה את הבן שלה אבישי ואת עצמה. היא שיתפה בטעויות שעשתה כשהבטיחה להורים אחרים ש"הכל יהיה בסדר", ובסיפור המרגש על איך כמעט לקחה מאבישי את הדבר הכי חשוב לו - המוזיקה הקלאסית - בגלל שאנשי מקצוע אמרו לה ש"לא יהיו לו חברים". דיברנו על למה אין כללים שמתאימים לכולם, על המאבק עם מערכת החינוך שנופלת בין הכיסאות, ועל החשיבות של לדאוג לעצמנו כהורים - כי אם לא נטעין את עצמנו עם הרגעים הטובים, לא יהיה לנו כוח להתמודד עם הרגעים הקשים. פרק מלא בכנות בלתי מתפשרת, בלקחים מהחיים, ובמסר החזק ביותר: אל תחיו רק בסבל - גם אם המציאות קשה, משפחות עם ילדים מיוחדים יכולות ורשאיות להיות מאושרות.

פרק 32: הילד האוטיסט בספר זה הבן שלי

בפרק הזה אנחנו מארחים את הסופרת מאירה ברנע גולדברג לשיחה אישית, מרגשת ובעיקר כנה. מאירה משתפת איך הגילוי שבנה אבישי על הרצף האוטיסטי שינה את חייה – כאמא, כיוצרת, וכאדם. היא מספרת איך התחילה דווקא מכתיבה על אוטיזם בלי לדעת שזה הסיפור הפרטי שלה, ואיך דמות אחת – "ויש" מסדרת “כראמל" – הפכה לגשר עדין ומרגש להבנת העולם הזה דרך ספרי הרפתקאות לילדים. מאירה משתפת בדילמות שכולנו כהורים מכירים: מתי לחשוף, מתי לשתוק, ואיך שומרים על כבודו של הילד גם כשאנחנו מרגישים שלשלנו יש מסר חשוב. בין צחוק לדמעה, אנחנו מדברים על החיים עצמם: על ההתמודדות מול מערכת החינוך, על הבחירה באילו "מלחמות" להילחם, ועל איך יוצרים תקווה גם כשקשה. מאירה מזכירה לנו שלא משנה אם אתם סופרים, הורים, או פשוט בני אדם – לכולנו יש סיפור, ולפעמים הדרך הכי טובה להתמודד איתו היא פשוט – לשתף.

פרק 31: לשלב את האתגרים בתוך החלומות

בפרק הזה אירחנו את אבי מימרן, איש תקשורת ותיק ומנכ"ל עמותת מסוגלים - המסייעת לילדים ונוער עם אוטיזם. התחלנו מהמכנה המשותף: שלושתנו הורים לילדים על הרצף האוטיסטי שבחרו להקדיש את חייהם לעשייה ציבורית בתחום בעקבות האבחנה והאתגרים שבאו בעקבותיה. דיברנו על איך ניתן לשלב קריירה וחלומות יחד עם האתגרים של גידול ילד עם אוטיזם, ועל המענה הייחודי שיש דווקא להורים - כאלה שחווים את האתגרים על בשרם - מול אנשי מקצוע ופקידים שרואים זאת מהצד. אבי שיתף במיזם החדש שלו "משפחה מיוחדת" וסיפר על המעבר שלו מעיסוק בפוליטיקה ואקטואליה לשיתוף הידע והניסיון שלו עם הורים נוספים. דיברנו על איך כל הורה יכול לתרום מהניסיון האישי שלו, ומה הדרך והפלטפורמה הנכונה לעשות את זה. על הדרך שוחחנו על נושאים שמעניינים כל הורה לילד עם צרכים מיוחדים: בירוקרטיה, מיצוי זכויות, שילוב בקהילה, הגדרות לרמות התפקוד השונות, ועל החלום המשותף - לפתוח כפר ייעודי למשפחות של ילדים ונוער עם אוטיזם.