The Human Founder
בפרק מיוחד, עמוק ומרגש שיוצא ממש לקראת יום הזיכרון 2026, יום העצמאות והמעבר החד שביניהם, כשאנחנו עדיין בשיאה של מלחמה במדינת ישראל - עם או ללא הפסקת אש, אני מארחת את חגי רזניק. חגי הוא יו"ר הקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון, ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב, לשעבר מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, וגם סופר. אבל מעבר לטייטלים המרשימים, חגי הוא יזם בנשמתו. המסע שלו מוכיח שיזמות היא לא רק הקמת סטארט-אפים בהייטק; יזמות היא DNA. היא היכולת לבנות מציאות יש מאין, לקחת כאב וקושי ולהתמיר אותם ליצירה ולמשמעות. השיחה שלנו נעה בין המסע האישי שלו לבין השליחות הלאומית שהוא מוביל היום עם דור הלוחמים שחוזר הביתה. ילד החוץ: שלושת מעגלי הצמיחה הסיפור של חגי מתחיל בילדות מורכבת בירושלים, בבית בסיכון, שממנו הוצא בצו בית משפט בגיל 12 ונשלח לקיבוץ רביבים שבנגב. מתוך קבוצה של 20 ילדי חוץ, הוא היה היחיד שנשאר (ולימים גם ניהל את הקיבוץ). חגי מתאר בצורה מופלאה שלושה "מעגלי צמיחה" שאפשרו לו לשרוד ולגדול, והם למעשה אבני היסוד של כל יזם: 1. התשוקה לשייכות: חגי מספר איך בסופי שבוע, כשכולם היו עוזבים את הקיבוץ, הוא היה מתגנב בחזרה כדי להישאר. הוא היה יושב בחדרו ומקשיב לקולות שעלו מחדר הילדים של ילדי הקיבוץ המקומיים, עם תשוקה בוערת להיות שייך אליהם. בלי הרצון הפנימי הזה – שום דבר לא קורה. 2. מסוגלות (Self-Efficacy): דרך סיפור על מתנדב ברזילאי בשם פאולו ריקרדו, שנתן לו כילד לחתוך ברזלים ולנהוג בטרקטור, חגי מסביר כמה קריטי שיש מבוגר אחד שרואה אותך, מאמין בך, ונותן לך את התחושה שאתה מסוגל. 3. גבולות כביטחון: מדריך שהציב לו אולטימטום לאחר שנכשל בלימודים גרם לו לפתח גבולות פנימיים ומשמעת – שריר הכרחי לכל מי שרוצה להצליח בסביבה של אי-ודאות. "תאמיני בעצמך יותר ממה שהסביבה מאמינה בך" באחת ההרצאות של חגי לנוער בסיכון, שאלה אותו ילדה בת תשע: "איך נהיים מנכ"ל כמוך?". התשובה שלו מקפלת בתוכה את המיינדסט היזמי כולו: להפסיק לחכות לאישורים חיצוניים. יזמים, בדיוק כמו חגי בצעירותו, חייבים להאמין בחזון שלהם ובעצמם, הרבה יותר ממה שהסביבה (או משקיעים, או השוק) מאמינה בהם בתחילת הדרך. זהו מנוע הצמיחה החזק ביותר. דור התקומה והצמיחה הפוסט-טראומטית בחלק שהוקדש לחיילים שלנו – שחוזרים מעזה, מלבנון, מהשטחים ומחודשים ארוכים של לחימה בסדיר ובמילואים – דיברנו על המציאות המורכבת של המשתחררים היום. נגענו בשבר העמוק, באובדן, בפצועי הגוף והנפש, אך גם במושג "צמיחה פוסט טראומטית" (Post-Traumatic Growth). החבר'ה האלה נגעו במוות, הצילו חיים, וניהלו משברים עצומים. הם חוזרים הביתה עם חיפוש אדיר למשמעות ורצון שלא לבזבז יותר זמן על מה שלא חשוב. חגי רואה בהם, ובצדק, את ההנהגה הבאה של מדינת ישראל – בהייטק, בכלכלה, בחינוך ובחברה. תפקידנו כאקוסיסטם הוא להיות שם בשבילם, להעניק להם כלים של יזמות ולאפשר להם לבנות את עתידם ועתידנו. הבדידות של היזם (לעומת כס המנכ"ל) נקודה מרתקת נוספת שעלתה בשיחה היא ההבדל בין להיות מנכ״ל או נושא תפקיד רשמי (ה״אורגן״) לבין להיות "פאונדר" (יזם). חגי משתף בכנות שבתפקידיו הממשלתיים כמנכ"ל משרד ממשלתי – העשייה אמנם היתה חשובה ומשפיעה, אבל הדרך סלולה והמערכת מחבקת. לעומת זאת, במכון ריפמן שהוא הקים מאפס כדי לייצר מדיניות והסדרה בנגב – הוא חווה את הבדידות המוכרת של היזם. הבדידות של מי שצריך לשכנע את העולם שמשהו חשוב, לייצר יש מאין, להילחם על כל צעד, ולהחזיק חזון שמעטים רואים בהתחלה. להחזיק את הדואליות סיימנו את השיחה במושג שכל כך מתאים לימים האלה במדינת ישראל: הדואליות. היכולת להרגיש שייך ועדיין להשאיר "רגל אחת בחוץ" כדי לשמור על צניעות וענווה. היכולת לכאוב עד עמקי הנשמה ביום הזיכרון, אבל למצוא את הכוח לחלום, לרקוד ולייצר חיים ביום העצמאות. לחגי יש דרך ייחודית לעבד את הדואליות ואת המסע המורכב שלו: כתיבה. חגי החל לכתוב בגיל 24, וכיום הכתיבה משמשת עבורו גם ככלי תרפויטי. לאורך השנים הוא כתב לא פחות מחמישה ספרים – שני רומנים, שני ספרי ילדים וקובץ שירה אחד – שעוסקים בפערים בחברה הישראלית, בילדים מרקע מורכב ובצמיחה מתוך שבר, ומזכירים לכולנו שיזמות היא מסע פנימי לא פחות מאשר חיצוני, ושהיא DNA שאינו שמור רק להייטק - אלא לכל מי שרוצה לחולל שינוי.
171 episodios
Comentarios
0Sé la primera persona en comentar
¡Regístrate ahora y forma parte de la comunidad de The Human Founder!