תולדות חכמינו | הרב בנימין הולצמן

מסענו בשיעור זה לוקח אותנו לאיזמיר המעטירה. במאות 18-19 הקהילה היהדות באיזמיר התברכה בשפע גשמי ורוחני, ופעלו בה בתי מדרש לרוב. מהמפורסמים שברבניה הוא הרב חיים פלאג'י, שהנהיג את הקהילה ביד רמה, ונודע לדורות בספרו "כף החיים". הרב פלאג'י נולד בשנת 1787, וכל חייו היה באיזמיר. בתקופתו בית הדין באיזמיר מנה 45 דיינים (!), והיה אחראי על ענייני הקהילה כולה, ובכלל זה משפט, כלכלה ומשפחה. הוא כיהן גם כנציג היהודים בפי השלטון העות'מני ("חכם באשי"), וסמכויותיו הלכו וגדלו, עד שהקהילה היהדות בהנהגתו זכתה למעין אוטונומיה משפטית. הוא מגדולי מחברי הספרים, ולמרות שהוא מתאר שרוב כתבי היד שלו נשרפו בשריפה הגדולה שהיתה באיזמיר, יש לנו 72 ספרים (!) שהשאיר אחריו. את השיעור נסיים בייחס המיוחד שהתייחס הרב עובדיה יוסף לתורתו של הרב חיים פלאג'י דף מקורות: https://did.li/tol419

סיפורו של הרב אליעזר פאפו לוקח אותנו להרי הבלקן, אבל גם למעמקי הנפש, למתיקות, ולכיסופים לארץ ישראל. הרב פאפו נולד בסראייבו שבבוסניה העות'מאנית, נדד מזרחה עד סיליסטרה שלחוף הדנובה, וחי חיים קצרים אך רבי השפעה.  ספרו המפורסם "פלא יועץ" נערך לפי סדר האל"ף בי"ת, הוא מעין ספר מוסר, הכתוב בשפה קשובה, נוקבת וישירה. נלמד על השקפתו ליחס גוף-נפש, הלכה-מוסר, וקבלה-פשט. נפגוש את הדרכתו לתפילה, ליחסי אשכנזים-ספרדים, ולארץ ישראל, התייחסות שעיקרה קבלית, שהפכה להנהגה מעשית על ידי תלמידו, הרב יהודה אלקלעי. דף מקורות: https://did.li/tol418

על הרב שלמה קלוגר, הלא הוא בעל ה"אלף לך שלמה" ו"חכמת שלמה". נתלווה אל סיפור חייו – מנער יתום ובודד, הלומד לבדו בבית המדרש, ועד לרבנות בעיר ברודי ולכתיבת אלפי תשובות. נדבר על גדלותו לצד ענוותנותו. על עזיבתו את ברודי וחזרתו אליה. על יחסו העוקצני משהו לחסידות. על שמרנותו ההלכתית, ועל תובנות מוסריות עדינות. דף מקורות: https://did.li/tol417

הפעם נעסוק בדמותו ותורתו של פרשן המשנה הידוע, הרב ישראל ליפשיץ, בעל תפארת ישראל. נלווה את תולדות חייו, ממחוז פוזנן ועד דנציג. נכיר את משפחתו: אביו שלימדו תורה, אשתו דאבריש שסבלה עמו את תלאות החיים, וילדיו המקיימים את צוואתו. נעמוד על תורתו – פירושו למשנה שהופך לכפול – "יכין ובועז", עמדותיו העמוקות בנשואים כמו האמונה בהשגחה, תורה מן השמים והישארות הנפש ויחסו לעמים אחרים. וגם ידיעותיו הרחבות במדע, ברפואה, ובטבע. נראה כיצד שילב מסורת וחדש, תורה ומדע, הלכה ואגדה. נעסוק גם בעמדותיו החברתיות –הצורך בשיקול דעת, הדרכת אחרים, זהירות בלשון, וגם פירושו המיוחד למשפט "טוב שברופאים לגיהנם" כך אגב תורתו הרחבה נחשף ללוחם נחוש במחדשים, אך גם איש רוח רחב אופקים, שמנסה לנסח יהדות מאירה אך נאמנה, בתקופה רועשת וסוערת. דף מקורות: https://did.li/tol416

השיעור היום עוסק בשני אחים, ובעיקר בספר אחד – ה"שערי תשובה". הרב חיים מרדכי מרגליות מכהן כרבה של דובנא, ומייסד בה בית דפוס. הוא מחליט להדפיס את השולחן ערוך, ורוצה להדפיס איתו לקט תשובות האחרונים לפי סדר השלחן ערוך. אולם אין בנמצא לקט כזה, לכן כותב חיבור שהוא סיכום תשובות. לאחר הדפסת חלק א' של אורח-חיים פורצת שריפה שמכלה את בית הדפוס ואת ממונו של הרב חיים מרדכי, והוא שב לעירו הקודמת, ברודי, שם נפטר. את החלק השני של אורח חיים הדפיס אחיו הגדול והמפורסם ממנו – הרב אפרים זלמן מרגליות, שהתפרנס ממסחר יהלומים (ומרגליות ...), והיה מחשובי הקלויז בברודי. התפרסם בכמה ספרים – שו"ת בית אפרים, "שערי אפרים" על התפילה, "מטה אפרים" על ימים נוראים, ועוד. אלא שהיו גדולים, כמו ה"שדי חמד", שייחסו את הספר "שערי תשובה" לאח הגדול, הרב אפרים, והביאו לדבריהם ראיות רבות. בשיעורנו נעקוב אחר הסיפור הנפתל והעצוב של הרב חיים מרדכי מרגליות, נפתור את חידת מחברו של ה"שערי תשובה", ונספיק גם ללמוד מתורתו הרבה של האח הגדול, הרב אפרים מרגליות דף מקורות: https://did.li/tol415