איה פטרבורג – מנזיר בודהיסטי בהודו ועד צמרת ההון סיכון: על אינטואיציה, ענווה ויצירת המציאות של עצמך

איה פטרבורג – מנזיר בודהיסטי בהודו ועד צמרת ההון סיכון: על אינטואיציה, ענווה ויצירת המציאות של עצמך

בפרק הזה אני מארחת את איה פטרבורג, שותפה מייסדת בקרן S Capital (יחד עם חיים סדגר). איה היא אישה שהקריירה שלה רצופה בפיבוטים אמיצים – מעריכת דין, דרך הובלת פיתוח עסקי בסטארטאפים, ועד להפיכתה לאחת המשקיעות הבולטות והמוערכות בישראל. השיחה שלנו, שהתחילה על כוס קפה עוד לפני שלחצנו Record, צללה מהר מאוד אל מאחורי הקלעים של קבלת החלטות בעולם ההשקעות, אבל התמקדה בעיקר באדם שמאחורי היזם. דיברנו על הכוח של אינטואיציה, על החשיבות הקריטית של ענווה, ולמה בחירת משקיע היא לפעמים החלטה גורלית יותר מבחירת שותף. מנזיר בודהיסטי למבחן ה"נעים לי": כוחה של אינטואיציה  השיחה שלנו התחילה באחד הסיפורים המרתקים שאיה שיתפה,  אשר החזיר אותנו לגיל 20, לטיול בדהרמסאלה שבהודו. מתוך מאות נזירים, משהו במבט ובאנרגיה משך אותה לגשת דווקא לנזיר אחד ספציפי ולבקש ללמוד ממנו על בודהיזם. לימים התברר שזהו המתורגמן האישי של הדלאי למה וראש הספרייה הלאומית. היכולת הזו "לזהות" אנשים, את הזיק בעיניים ואת הפוטנציאל, מלווה אותה עד היום כשהיא פוגשת יזמים. אנחנו מדברות על "מבחן ה-נעים לי" ועל Fit בין אנשים. איה מחדדת ש"נעים לי" לא אומר לחפש את האדם ה"נחמד" ביותר, אלא לבחון את ההתאמה האמיתית (Fit) לדרך משותפת. זה אומר לשים יד על הבטן ולשאול: האם נעים לי בסיטואציה הזאת מול האדם הזה? האם נצליח להחזיק מרחב משותף ולנהל שיחה מכבדת גם כשיהיו מחלוקות ומורכבויות בהמשך הדרך? היכולת הזו להקשיב לבטן היא קריטית. איה, וגם שותפה חיים סדגר, מאמינים שאינטואיציה אינה מנותקת מדאטה, אלא היא רצפטור שקולט המון נתונים מהסביבה ועוזר לנו להרגיש עם מי נוכל לכבוש את העולם. ענווה ככלי עבודה וחוסן מנטלי ערך בולט שאיה אימצה מהבודהיזם ורלוונטי כל כך לעולמנו הוא ענווה. היא מזכירה ליזמים (וגם למשקיעים!) לא לחטוא בחטא היוהרה. גם כשמגייסים סכום עתק או רושמים הצלחה מסחררת, המציאות יכולה להשתנות ברגע. לכן, כשהיא בוחנת השקעה, היא לא מתאהבת במוצר – הרי הוא כנראה ישתנה. היא מסתכלת על החוסן הנפשי של היזם, על הגמישות המחשבתית שלו, ועל היכולת שלו לעמוד נחוש גם מול "כיתת יורים" של השוק או של משקיעים ותיקים. לשחק במגרש שבו אתם מנצחים: Founder-Market Fit איה מודה בכנות מרעננת: "אני אוהבת לנצח". מתוך התפיסה הזו, היא מייעצת ליזמים לבחור בקפידה את המגרש שבו הם פועלים. היא משתפת סיפור על יזם סדרתי ומוצלח שרצה להקים חברת Medical Device מתוך רצון "לעשות טוב". איה וצוות הקרן שכנעו אותו לוותר על הרעיון, פשוט כי לא היה לו שם Founder-Market Fit. המסר כאן חזק: ההצלחה הכי גדולה מגיעה כשאנחנו מייצרים לעצמנו מגרש שמותאם בדיוק לחוזקות, לניסיון ולייחודיות שלנו, ולא מנסים להתחרות במקומות שלא מדויקים לנו רק כי הם נשמעים נכון. אל תסתנוורו מסיבובי ענק: משקיע זה "חתונה קתולית" בתקופה שבה אנחנו שומעים על סבבי סיד מפלצתיים מקרנות אמריקאיות, איה עושה קצת סדר, במיוחד עבור יזמים בתחילת דרכם. היא מזכירה שלא כל הנוצץ זהב, וקרן ענקית היא לא תמיד השותף הנכון לכל חברה. התובנה הכואבת אך החשובה שלה היא שמשותפים - קשה ככל שזה יהיה -  אפשר להיפרד. אבל ממשקיע – אי אפשר להיפטר. הוא נשאר איתכם ב-Cap Table לכל הדרך. לכן, היא מפצירה ביזמים להשקיע זמן, לעשות רפרנסים ולבחור את המשקיעים שלהם באותה רמת קפדנות שבה בוחרים שותף לחיים. מסר לסיום: לייצר את המציאות של עצמך את תפיסת העולם היזמית שלה, איה שאבה במידה רבה מאביה ז"ל. כילד שאהב לצייר קומיקס, ציוריו נגנבו ופורסמו בעיתון ללא מתן קרדיט. במקום לשקוע בקורבנות או באכזבה, הוא פשוט החליט להקים עיתון משלו כדי שיהיה לו איפה לפרסם את יצירותיו. הסיפור הזה הוא תמצית היזמות והמסע האנושי בעיניה של איה – היכולת לקחת את הקושי, לא לוותר, ולייצר במו ידינו את המציאות ואת המגרש שבו נוכל לצמוח ולהשפיע.

חגי רזניק – מילד בסיכון למנכ"ל ויזם לאומי: על שייכות, מסוגלות עצמית ודור התקומה

בפרק מיוחד, עמוק ומרגש שיוצא ממש לקראת יום הזיכרון 2026, יום העצמאות והמעבר החד שביניהם, כשאנחנו עדיין בשיאה של מלחמה במדינת ישראל - עם או ללא הפסקת אש, אני מארחת את חגי רזניק. חגי הוא יו"ר הקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון, ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב, לשעבר מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, וגם סופר. אבל מעבר לטייטלים המרשימים, חגי הוא יזם בנשמתו. המסע שלו מוכיח שיזמות היא לא רק הקמת סטארט-אפים בהייטק; יזמות היא DNA. היא היכולת לבנות מציאות יש מאין, לקחת כאב וקושי ולהתמיר אותם ליצירה ולמשמעות. השיחה שלנו נעה בין המסע האישי שלו לבין השליחות הלאומית שהוא מוביל היום עם דור הלוחמים שחוזר הביתה. ילד החוץ: שלושת מעגלי הצמיחה הסיפור של חגי מתחיל בילדות מורכבת בירושלים, בבית בסיכון, שממנו הוצא בצו בית משפט בגיל 12 ונשלח לקיבוץ רביבים שבנגב. מתוך קבוצה של 20 ילדי חוץ, הוא היה היחיד שנשאר (ולימים גם ניהל את הקיבוץ). חגי מתאר בצורה מופלאה שלושה "מעגלי צמיחה" שאפשרו לו לשרוד ולגדול, והם למעשה אבני היסוד של כל יזם: 1. התשוקה לשייכות: חגי מספר איך בסופי שבוע, כשכולם היו עוזבים את הקיבוץ, הוא היה מתגנב בחזרה כדי להישאר. הוא היה יושב בחדרו ומקשיב לקולות שעלו מחדר הילדים של ילדי הקיבוץ המקומיים, עם תשוקה בוערת להיות שייך אליהם. בלי הרצון הפנימי הזה – שום דבר לא קורה. 2. מסוגלות (Self-Efficacy): דרך סיפור על מתנדב ברזילאי בשם פאולו ריקרדו, שנתן לו כילד לחתוך ברזלים ולנהוג בטרקטור, חגי מסביר כמה קריטי שיש מבוגר אחד שרואה אותך, מאמין בך, ונותן לך את התחושה שאתה מסוגל. 3. גבולות כביטחון: מדריך שהציב לו אולטימטום לאחר שנכשל בלימודים גרם לו לפתח גבולות פנימיים ומשמעת – שריר הכרחי לכל מי שרוצה להצליח בסביבה של אי-ודאות. "תאמיני בעצמך יותר ממה שהסביבה מאמינה בך" באחת ההרצאות של חגי לנוער בסיכון, שאלה אותו ילדה בת תשע: "איך נהיים מנכ"ל כמוך?". התשובה שלו מקפלת בתוכה את המיינדסט היזמי כולו: להפסיק לחכות לאישורים חיצוניים. יזמים, בדיוק כמו חגי בצעירותו, חייבים להאמין בחזון שלהם ובעצמם, הרבה יותר ממה שהסביבה (או משקיעים, או השוק) מאמינה בהם בתחילת הדרך. זהו מנוע הצמיחה החזק ביותר. דור התקומה והצמיחה הפוסט-טראומטית בחלק שהוקדש לחיילים שלנו – שחוזרים מעזה, מלבנון, מהשטחים ומחודשים ארוכים של לחימה בסדיר ובמילואים – דיברנו על המציאות המורכבת של המשתחררים היום. נגענו בשבר העמוק, באובדן, בפצועי הגוף והנפש, אך גם במושג "צמיחה פוסט טראומטית" (Post-Traumatic Growth). החבר'ה האלה נגעו במוות, הצילו חיים, וניהלו משברים עצומים. הם חוזרים הביתה עם חיפוש אדיר למשמעות ורצון שלא לבזבז יותר זמן על מה שלא חשוב. חגי רואה בהם, ובצדק, את ההנהגה הבאה של מדינת ישראל – בהייטק, בכלכלה, בחינוך ובחברה. תפקידנו כאקוסיסטם הוא להיות שם בשבילם, להעניק להם כלים של יזמות ולאפשר להם לבנות את עתידם ועתידנו. הבדידות של היזם (לעומת כס המנכ"ל) נקודה מרתקת נוספת שעלתה בשיחה היא ההבדל בין להיות מנכ״ל או נושא תפקיד רשמי (ה״אורגן״) לבין להיות "פאונדר" (יזם). חגי משתף בכנות שבתפקידיו הממשלתיים כמנכ"ל משרד ממשלתי – העשייה אמנם היתה חשובה ומשפיעה, אבל הדרך סלולה והמערכת מחבקת. לעומת זאת, במכון ריפמן שהוא הקים מאפס כדי לייצר מדיניות והסדרה בנגב – הוא חווה את הבדידות המוכרת של היזם. הבדידות של מי שצריך לשכנע את העולם שמשהו חשוב, לייצר יש מאין, להילחם על כל צעד, ולהחזיק חזון שמעטים רואים בהתחלה. להחזיק את הדואליות סיימנו את השיחה במושג שכל כך מתאים לימים האלה במדינת ישראל: הדואליות. היכולת להרגיש שייך ועדיין להשאיר "רגל אחת בחוץ" כדי לשמור על צניעות וענווה. היכולת לכאוב עד עמקי הנשמה ביום הזיכרון, אבל למצוא את הכוח לחלום, לרקוד ולייצר חיים ביום העצמאות. לחגי יש דרך ייחודית לעבד את הדואליות ואת המסע המורכב שלו: כתיבה. חגי החל לכתוב בגיל 24, וכיום הכתיבה משמשת עבורו גם ככלי תרפויטי. לאורך השנים הוא כתב לא פחות מחמישה ספרים – שני רומנים, שני ספרי ילדים וקובץ שירה אחד – שעוסקים בפערים בחברה הישראלית, בילדים מרקע מורכב ובצמיחה מתוך שבר, ומזכירים לכולנו שיזמות היא מסע פנימי לא פחות מאשר חיצוני, ושהיא DNA שאינו שמור רק להייטק - אלא לכל מי שרוצה לחולל שינוי.

הילה חדד חמלניק – מכיפת ברזל ועד למעמקי החלל: על נרטיב של הצלחה, לקיחת אחריות והחלטות "פיקודיות"

בפרק הזה אני מארחת את הילה חדד חמלניק, אישה שהקריירה שלה היא שיעור מרתק בניהול מערכות מורכבות בלחץ גבוה. הילה היא מהנדסת אווירונאוטיקה וחלל שהגיעה מצוות הפיתוח של כיפת ברזל עד לתפקיד מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. היום, כשהיא עומדת בראש סטארטאפ פורץ דרך בתחום החלל, היא מביאה לשיחה את השילוב הנדיר שבין דיוק הנדסי לבין הבנה עמוקה של ניהול ומנהיגות. היריון כ"החלטה פיקודית" אחד הרגעים המפתיעים בשיחה היה הזווית שהילה מציעה על השילוב בין קריירה תובענית למשפחה. היא לא מאמינה ב"זמן הנכון" (שממילא לא מגיע בלו"ז צפוף), אלא בהחלטה פיקודית – כזו שמקבלים בדרג הבכיר ומנחיתים על המערכת, שפשוט לומדת להסתדר סביבה. גם את חופשות הלידה שלה היא הפכה ליתרון אסטרטגי: זמן של "צינון" מהיומיום האינטנסיבי שאפשר לה לחשב מסלול מחדש ולתכנן את הפיבוט הבא בקריירה. לבחור בהזדמנות במקום בקורבנות הילה גדלה בפריפריה, אבל בחרה באופן הכי מודע שיש לא להשתמש ב"קלף הקורבנות" או בזהות המזרחית כמנוף לקיפוח. היא מסבירה בפרק למה היא תמיד בוחרת להוביל עם נרטיב של הצלחה והזדמנות. מבחינתה, מנהיגות אמיתית היא לקחת בעלות על הסיפור שלך ולא לתת לרקע שממנו באת להגדיר את תקרת הזכוכית שלך. מהממשלה אל הסטארטאפ הבא דיברנו על מאחורי הקלעים של ניהול מדיניות הטכנולוגיה הלאומית בממשלת בנט-לפיד. הילה משתפת על הניווט בזירה פוליטית סוערת ועל הדרך שבה ניצלה את תקופת הצינון שאחרי הפרישה לכתיבת ספר וללמידת עולמות ה-AI. כל אלו הבשילו למיזם הנוכחי שלה: סטארטאפ בתחום החלל שבונה משגרים אלקטרומגנטיים כדי לפתור את בעיות האספקה מחוץ לכדור הארץ. המחיר הכבד של ה"בערך" מסר אחד שחזר לאורך כל השיחה הוא המחיר שכולנו משלמים על חוסר החלטה. הילה מאמינה שברגע שאנחנו עושים משהו ב"חצי כוח", אנחנו מבזבזים אנרגיה אדירה בלי לייצר מסה קריטית להצלחה. בגישה שלה, בין אם זה ניסוי ביירוט טילים או ניהול משרד ממשלתי – חייבים להיות All In כדי להזיז את המחט. לקחת אחריות על הבחירות שלנו הסיפור של הילה הוא תזכורת לכך שאם את לא תקבלי החלטות עבור עצמך – מישהו אחר כבר יחליט בשבילך, וזה בדרך כלל לא יהיה לטובתך. מהמעבדות של כיפת ברזל ועד לשולחן הממשלה, הילה מלמדת שמנהיגות היא קודם כל היכולת לקחת אחריות מלאה על המציאות שלך ולהוביל מתוך כוונה ברורה. בסופו של דבר, הילה היא שילוב נדיר של אישה, אמא, סופרת, מדענית, מנהלת, מנהיגה ויזמת – אישה שמוכיחה איך חזון, דיוק וחוסן יכולים לשנות את פני המציאות בכל זירה שבה היא פועלת.

Oren Hefetz: Conscious Leadership in the Age of AI

In this episode, I sit down with Oren Hefetz—a leader who spent 16 years at the heart of Google’s global operations, yet identifies first and foremost as a historian (who wrote a book about it!), and whom I’m grateful to have as one  of my best friends & colleagues. While his track record includes launching YouTube across emerging markets and building Google’s Startup Growth Lab, our conversation dives far beneath the surface of corporate success. Oren brings a unique, grounded perspective on how we, as founders and human beings, can remain present and purposeful in a world driven by exponential technology. We explore the essential shift from traditional management to "Conscious Leadership," and why the most critical upgrade we can make isn't to our software, but to our own internal awareness. One of the most meaningful moments of the conversation was when Oren shared a pivotal moment from a retreat in India where he confronted the defining trauma of his life—the loss of his mother at age four—on the very same day ChatGPT reached 100 million users. This convergence of deep personal healing and rapid technological evolution sparked his realization that in an "exponential age," leaders must upgrade their own internal consciousness to match the pace of external change. Learning from the "Failure" that Led to Joining Google Before his long tenure at Google, Oren was an entrepreneur who founded a startup specifically to compete with Google’s ad network. While he describes it as a business failure, he credits his "naive optimism" for turning that experience into a bridge to his future success. He believes that leaders who embrace their passion and stay true to their inner voice can navigate even the most disruptive setbacks. The P.I.N.E. Framework for Modern Leaders Oren utilizes a specific methodology to help founders and executives navigate the complexities of the modern workplace: * Purpose: Identifying the core "why" behind every action. * Intentions: Determining the practical steps and mindset needed to manifest that purpose. * Networks: Understanding the web of human relationships and how we influence one another. * Emotions: Leveraging emotional intelligence and the "gut feeling" as a compass for decision-making. The Intelligence of the Three Brains Oren & I explain that humans possess three biological "brains": the head (90 billion neurons), the heart (50,000 neurons), and the gut (half a billion neurons). While AI is rapidly commoditizing raw IQ and knowledge, the human differentiator is the ability to connect these three centers. He argues that "Conscious Leadership" is about moving beyond just the head to lead with the heart and intuition. A Mantra for Resilience: Acknowledge Reality, Find Peace The core of Oren’s philosophy is captured in a single mantra: "Acknowledge reality and find peace". He explains that many people tend to escape or hide from overwhelming changes in technology and politics. Instead, he advocates for a deep understanding of current reality, which allows a leader to find the inner stillness necessary to lead effectively through chaos.

שיח יזמים-סופרים: גלי בלוך לירן, רענן כהן ויניב ריבלין על האומץ להיחשף ולכתוב על הצד האנושי של היזמות

בפרק מיוחד שהוקלט בלייב באירוע ההשקה של הקורס הדיגיטלי "היזם האנושי" בלאומיטק, אירחתי לשיחת יזמים-סופרים את רענן כהן, יזם ומחבר רב-המכר "רק עוד קצת ודי", ואת יניב ריבלין, יזם, פודקאסטר ומחבר רב-המכר "החיים כסטארט-אפ" ואני - מחברת הספר ״היזם האנושי״, פודקאסטרית ויועצת למנכ״לים. זה היה סשן "מהיר ועצבני" של שאלות ותשובות שבו הורדנו מסכות וענינו תשובות כנות וחשופות על יזמות, כתיבה והחיים ביניהם. דיברנו על המניע העמוק שמאחורי הבחירה של יזם בכלל לכתוב ספר, על הבדידות והפחד שנלווים למסע היזמי, על אי-הוודאות הקיצונית שמאפיינת חיים יזמיים, המחירים שכתיבת ספר מביאה עמה ועוד. השיחה הולידה תובנות מרתקות על המפגש שבין עולם היזמות לעולם הספרות – שני עולמות שנראים אולי רחוקים זה מזה, אך שניהם דורשים את אותו אומץ של חשיפה, פגיעות ויצירה של יש מאין. במהלך הסשן עלו שאלות מדהימות מהקהל, ואם לא היינו חייבים לפנות את החדר, השיחה הזו כנראה הייתה נמשכת עוד שעות. זהו פרק חובה לא רק עבור מי שחושב על כתיבת ספר, אלא לכל מי שרוצה להבין את העולם הפנימי של היזמות ולהיזכר שבסוף הדרך, החוכמה היא להיות נוכחים ברגע, ולא לפחד להמשיך ולהגשים חלומות חדשים בכל שלב של המסע.