סינמסקופ. פודקאסט קולנוע עם יאיר רוה

מה עושה איגי פופ בפסקול של ״סופרמן״, ומה עושה סוניק יות בפסקול של הסרט הסלובני ״לוסיה״? בחלק הראשון התוכנית אני מדבר על פסטיבל הקולנוע בירושלים שייפתח השבוע עם כמה המלצות, ועם כמה שירים מוצלחים שמצאתי בפסקולים שלהם. החל מדקה 45: ״סופרמן״ של ג׳יימס גאן. ג׳יימס גאן וזאק סניידר התחילו יחד: גאן כתב את התסריט ל״שחר המתים״ וסניידר ביים. מאז שניהם ביימו סרטי סופרמן עם נקודות מבט קולנועיות שונות לחלוטין.

״סינמסקופ״ ברדיו הקצה חוזר אחרי חודש הפסקה של שהות בחו״ל בפסטיבלי קולנוע ובמלחמה בישראל. הנה, לכבוד הקיץ, סקירה של כמה שוברי קופות מהנים למדי שיש בהם ניחוח של קולנוע הוליוודי קלאסי: ״פורמולה 1״, שבה בראד פיט ממשיך את דמותו של קליף בות מ״היו זמנים בהוליווד״ והופך אותו כעת לנהג מירוצים שכולו זן סטואי. ו״עולם היורה: חיים חדשים״ שבו גארת אדוארדס מוכיח שהוא חקיין ספילברג מצוין, וסקרלט ג׳והנסון היא כוכבת אקשן מוצלחת. ולבסוף: אם כבר ראיתם את ״חייו של צ׳אק״ קפצו לדקה 52 שבו אני מציע הסבר לסוף הסרט. אם עוד לא ראיתם אותו, לכי לראות וחזרו לכאן לדקה 52.

שניים מהבמאים הישראליים שהכי אהבתי בתחילת שנות האלפיים חוזרים עם סרטים חדשים, ואני שואל: מה קרה להם? או אולי מה קרה לי? וגם: מערכה אישית, לסיכום שנה שבה אני מסתובב עם סרט משלי, עם פסקול שלא יוצא לי מהראש.

ספיישל סיכום דוקאביב עם שני סרטי תעודה ישראליים העוסקים ביחסי אמא ובת, כשהאמא מפורסמת והבת מנסה גם היא להיות מול הזרקורים. ״ספק אשה, ספק ילדה״ מספר על דפנה ארמוני ובתה אלה ארמוני, מנקודת מבטה של אלה, שביימה את הסרט (וזכתה בפרס הבימוי בדוקאביב). ״רובינא: היה רע לתפארת״ מספר את סיפורה של כל התרבות הישראלית של המאה ה-20 דרך המלודרמה של האם חנה רובינא ובתה, אילנה רובינא, בסרט שהוא עבודת פסיפס ארכיוני נהדר. ו״ג׳ון ויוקו: אחד לאחד״ הוא סרט הופעה מוזיקלי שהוא גם מונטאז׳ ארכיוני מסחרר המתעד את אמריקה של תחילת שנות השבעים, ומראה לנו שאנחנו חיים בלופ אינסופי של של מלחמות, מחאות, שבויים, הפגנות ושליטים מושחתים שהדמוקרטיה ושלטון החוק לא ממש מעניין אותם, והקהל ממשיך להצביע להם.

מה תרצו היום? יעד סופי או חשבון סופי? גם הסרט השמיני בסדרת ״משימה בלתי אפשרית״ וגם הסרט השישי בסדרת ״יעד סופי״ למעשה מתנהגים כמו קומדיות. ו״מעיין הנעורים״ עם ג׳ון קרסינסקי ונטלי פורטמן הוא כמו אינדיאנה ג׳ונס לחובבים, אבל יש בו בדיוק את מה שהיה חסר ב״משימה בלתי אפשרית״. מהדורת סרטי אקשן קיציים.