הטיפול בספסטיות לאחר פגיעה נוירולוגית - אירוע מוחי\טרשת\פגיעות ראש

צריכת סוכר בגיל השלישי - הדגשים החשובים

האם יש צורך בצריכת סוכר בגיל השלישי? באילו מאכלים אנחנו צורכים סוכר בלי לשים לב? מתי בכל זאת כדאי לצרוך סוכר בגיל השלישי? מה המינונים ההגיוניים? מה ההשפעה של סוכר על ירידה במשקל? מה ההשלכה של סוכר נמוך? באילו מקרים התנזרות מסוכר יכולה להשפיע לרעה? מתי כן אפשר לאפשר צריכת סוכר בגיל השלישי? זהו ראיון שמעניק תובנות חשובות והמון השראה לכל מי שרוצה לשמור על בריאות, חיוניות וכוח – לעצמו או לקרוביו. אם הסרטון הזה חשוב לכם – אל תשכחו לעשות 👍 לייק, להירשם לערוץ 🔔 ולשתף עם מי שצריך לשמוע את זה. לשיחת ייעוץ התקשרו עכשיו: 058-5810058 פיזיוגרופ המרכז הארצי לבריאות ושיקום http://physio-tnoa.co.il [http://physio-tnoa.co.il]

בונים צלחת מנצחת - תזונה בגיל השלישי

איזה מרכיבים חשובים שיהיו בצלחת שמכינים לבני הגיל השלישי? מה חשוב לוודא שאוכלים על מנת שלא לאבד מסת שריר? למה חשובים הפחמימות ומה שהקשר שלהם לשריפת החלבון? מה לגבי ירקות? זהו ראיון שמעניק תובנות חשובות והמון השראה לכל מי שרוצה לשמור על בריאות, חיוניות וכוח – לעצמו או לקרוביו. אם הסרטון הזה חשוב לכם – אל תשכחו לעשות 👍 לייק, להירשם לערוץ 🔔 ולשתף עם מי שצריך לשמוע את זה. לשיחת ייעוץ התקשרו עכשיו: 058-5810058 פיזיוגרופ המרכז הארצי לבריאות ושיקום http://physio-tnoa.co.il

מניעת נפילות בגיל השלישי - הרצאה מרתקת!!

* * **עמוד 1 - פתיח * * לא רק אקרובט או לוליין בקרקס ההולך על חבל דק צריך לשמור על שיווי המשקל. ביומיום שלנו, כל אחד מאיתנו מבצע אינסוף פעולות בהן אנחנו נדרשים לשמור על שיווי המשקל שלנו כדי לא ליפול. * אבל שימו לב, אנשים שמתמודדים עם מחלת הפרקינסון נמצאים בסכנת נפילה משמעותית יותר מהאוכלוסייה הבריאה.  * * אני נועה בן שטרית, פיזיו מוסמכת, מייסדת ובעלים של חברת פיזיוגרופ. אנחנו חברה שמספקת טיפולי פיזיותרפיה ושיקום בכל הארץ. * אתם וודאי מניחים שאם אני מרצה לכם כאן, אז אני באה לייצג את עולם הפיזיותרפיה. וברור שאתם צודקים. * אני אשתף מתוך מחקרים וכמובן מתוך הניסיון האישי שלי כפיזיותרפיסטית בתחום השיקום בארץ ובהולנד.   * לשיחת ייעוץ ותיאום טיפול עם פיזיותרפיסט מוסמך שיוכל ללוות את היקרים לכם במניעת נפילות או שיקום לאחר נפילה, תתקשרו עכשיו: 058-5810058 * או כנסו אלינו לאתר פיזיוגרופ: http://physio-tnoa.co.il/ [http://physio-tnoa.co.il/] *   *   **עמוד 2 - המטרה היום המטרה שלנו היום היא  * להבין מהן הסיבות השכיחות לחוסר יציבות ונפילות במחלת הפרקינסון,  * להכיר את האתגרים הספציפיים של המחלה,  * ולקבל כלים מעשים וצידה לדרך עם תרגילים והתאמות פשוטות שאפשר וחשוב לעשות בבית כדי למנוע את הנפילה הבאה….   **עמוד 3 - מהן הסכנות בנפילה  * נפילות או ״כמעט נפילה״ היא תופעה נפוצה בקרב מתמודדי פרקינסון.  * כ־60% מהאנשים עם פרקינסון חווים לפחות נפילה אחת בשנה במהלך המחלה, וחלקם חווים נפילות חוזרות.  * חשוב שתדעו שהנפילה הראשונה  - היא נורת אזהרה גדולה לנפילות נוספות שעלולות לבוא בעקבותיה. לכן, אסור לנו ״לבטל״ אותה ולמצוא תירוצים למיניהם כמו - היה חשוך, סתם החלקתי או הנעל לא ישבה טוב..  * נפילה היא תזכורת לכך שמערכות הגוף שלנו השתנו ועלינו להתייחס למצב ברצינות ולטפל בדחיפות.  >> **עמוד 4 - מהן הסכנות בנפילה חלק 2  * בעקבות נפילה, נבחין ״במקרה הטוב״  רק במכות יבשות וכאב שיחלוף תוך מספר ימים.  * נפילות אלו עלולות לגרום לפגיעות קשות, במיוחד שברים בצוואר הירך וחבלות ראש. הסיכון אף גבוה יותר בקרב אנשים עם פרקינסוניזם * אך שימו לב, נפילות עלולות לגרום לפגיעות קשות, במיוחד במקרים של חבלות ראש , שברים בצוואר הירך, בכתף או ביד. * נפילה מגדילה משמעותית את הסיכון לפציעות קשות, אשפוזים ואיבוד העצמאות. >>>  **עמוד 5- תסמונת לאחר נפילה  * רבים לא מודעים לעובדה, כי -  מעבר לפגיעה הפיזית, הנפילות עלולות לגרום לתחושות של : פחד, חרדה, ירידה בתפקוד, בלבול ודיכאון. אנחנו קוראים לזה "תסמונת לאחר נפילה" זה מעגל קסמים שבו אנשים ממש סובלים מחרדת נפילה והופכים להיות משותקים מפחד! * זו בדיוק הסיבה,  שמניעה והערכת סיכון לנפילה, הן חלק מרכזי בטיפולים שלנו. >>> **עמוד 6 - הסכנה הטמונה בירידה בשיווי המשקל לצערנו, מאובחני פרקינסון רבים נכנסים למעין ״מעגל שלילי״ של חוסר פעילות * התרחיש הכמעט קבוע של אנשים עם שיווי משקל ירוד, מתחיל בתחושה ובחשש שלהם מנפילות..  * * התחושה הזו, מביאה לכך שאנשים מקרקעים את עצמם, יושבים רוב היום, הולכים מעט מאוד בתוך הבית  וקמים רק לדברים הנחוצים.  * הם נועלים עצמם בבית ולא יוצאים לשום מקום… כמובן שמצב זה מוביל למעגל שלילי של פחד, חוסר פעילות גופנית, חולשה נוספת, ירידה נוספת בשיווי המשקל, החמרה במצבים בריאותיים רבים ועוד ועוד… כמובן שהמעגל הזה חוזר על עצמו ורק הולך ומחמיר! * ביומיום אנחנו צריכים לשים לב לסימנים ראשוניים של ירידה בשיווי המשקל וקשיים כמו: * חשש מפעולות יומיומיות * באתגר בביצוע פעולות תפקודיות כמו: * לבוש - קושי להרים רגל כדי ללבוש מכנס/ תחתון (עושים בשיבה או נשענים על קיר), להתכופף לשרוך את השרוכים.  * רחצה - סיבון הגוף / הרגל.. * זאת בדיוק הסיבה, שהטיפול בירידה בשיווי המשקל והתפקוד צריך להיות כמה שיותר מיידי ואינטנסיבי במטרה להחזיר לאנשים את הביטחון ואת יכולת ההליכה.  **עמוד 7 - גורמי הסיכון לנפילה בקרב מתמודדי פרקינסון * אז מה בעצם גורם לכך שנפילות והפרעות הליכה בפרקינסון הן תופעה כל כך שכיחה?  * כמובן שזהו אתגר מורכב הנגרם משילוב של גורמים מוטוריים וקוגניטיביים, לצד גורמים סביבתיים וחברתיים. * חלק מגורמי הסיכון דומים לאלו שבאוכלוסייה המבוגרת הכללית, אך הפרקינסון עצמו מוסיף גורמי סיכון ספציפיים>> **עמוד 8 - גרעיני הבסיס * בואו ננסה להבין מהי הנקודה המרכזית במחלת הפרקינסון….  * תחשבו על ההליכה, לרוב אנשים לא צריכים לחשוב על כל צעד בהליכה, אלא היא מתבצעת באופן אוטומטי.  * ובכן, במחלת הפרקינסון, פגיעה בגרעינים הבאזליים (גרעיני הבסיס) מובילה לפגיעה בבקרה על תנועות רצוניות והלמידה המוטורית. נראה בעצם קושי של תכנון התנועה, ביצועה וגם קושי להפסיק תנועה.  * אז כל ה״אוטומציה״ הטבעית הזאת של ההליכה בעצם נפגעת….. * כל פעולה שאמורה להיות פשוטה, דורשת פתאום מאמץ וקשב רב. * גרעיני הבסיס (Basal Ganglia) הם קבוצת מבנים מוחיים עמוקים האחראים על בקרת תנועות רצוניות, למידה מוטורית, והתנהגות רגשית. הם פועלים בשיתוף עם קליפת המוח כדי לתכנן, להוציא לפועל ולהפסיק תנועות. בנוסף, הם מעורבים במערכות חיזוק (מוטיבציה), קשב, וויסות הרגלים. **עמוד 9 - איך זה נראה בפועל? * * איך זה נראה בפועל? הפגיעה הזאת מתבטאת בכל מיני תסמינים שמשפיעים ישירות על שיווי המשקל וההליכה. למשל: * צעדים קטנים * נוקשות * זמני תגובה איטיים * פריזינג * וכו…  * כל הגורמים הללו יחד מגדילים משמעותית את הסיכון לנפילה! **עמוד 10 - מאפיינים מרכזיים בפרקינסון * * הפרעות בשיווי משקל צפויות לפגוש את רוב מתמודדי הפרקינסון. * Postural instability הוא תסמין בפני עצמו והוא לא מגיע רק בעקבות התסמינים האחרים.  * בפרקינסון יש ממש ירידה בשיווי המשקל והפרעות בקואורדינציה * בנוסף, חשוב שניתן את הדעת ל:  * נוקשות (ריגידיות) בגוף, שמקשה על התנועה. * טרמור - רעד בתנועה שמסיח את הדעת הרבה פעמים, מפריע באחיזה במקל או הליכון.  * תנועות איטיות (bradykinesia) יחד עם האטה במהירות התגובה..  * וכמובן - הפריזינג, קיפאון בהליכה..  >>>>  **עמוד 11 - פריזינג * פריזינג זו התחושה הזו שהרגליים ממש נדבקות לרצפה, אנחנו ממש רוצים ללכת אבל הגוף לא מגיב, אנחנו לא מצליחים לעשות צעד לפנים..  * קושי בביצוע צעד לפנים וכו…  * כל זה קשור להפרעה ביכולת של המוח לשמור על קצב תנועה אחיד ואוטומטי. * פריזינג קורה בעקבות טריגרים מסויימים למשל: * כשמתחילים ללכת * כמשנסים להסתובב * כשרוצים לעבור במקומות צרים כמו משקוף של דלת * סביבה צפופה או מלחיצה יכולה גם היא לנעול אותנו ב״פריזינג״ * אולי כניסה למעלית או דלת זזה של בניין… * כשאנחנו יודעים מה הטריגר שלנו, יש לנו עוד ידע איך לעזור לעצמנו.  * * חלילה אני לא אומרת שעלינו להימנע ממקומות כאלה.. הרי אף אחד לא יכול שלא ללכת לשירותים הקטנים בבית או לצאת לסופר כי יש בו דלת אוטומטית..  * אנחנו כן צריכים ללמוד איך להתמודד עם הפריזינג בסיטואציות שונות.  * את זה אנחנו בפיזיותרפיה מפצחים יחד עם המטופל ובני המשפחה. ** עמוד 12 - שיטת 5 ה- צעדים לפריזינג אז מה אפשר לעשות אם באמת הגענו ל״פריזיניג״?  אחת השיטות שריכזתי היא שטית 5- ה צעדים (כי כל שלב מתחיל ב - ה׳)  1. המתן - לעצור, לא לנסות לעשות צעד נוסף. 2. הזדקף - להזדקף, להרים את הראש 3. הירגע - לנשום, להתמקם היטב ולהרגע 4. העבר משקל - להתנדנד בעדינות מימין לשמאל, כי רק אם אצליח להעביר את מלוא משקל הגוף שלי אל אחת הרגליים, אוכל להרים את הרגל השנייה..  5. התחל - קחו צעד גדול קדימה כדי להתחיל מחדש.  בשביל ההליכה עצמה, אפשר להעזר ב״קיו אודיטיבי״ (שמיעה- כמו לספור, או מטרונום) או ״קיו ויזואלי״ (למשל לנסות לדרוך כל פעם על קו אחר בין המרצפות). ** עמוד 13 - ביצוע מטלה כפולה אחד הדברים שאני אוהבת לדבר עליהם ולהציף למודעות זה האתגר שבביצוע שתי מטלות במקביל. זוכרים שדיברנו על הפגיעה בביצוע הפעולות האוטומטיות? אז כאן זה בא לידי ביטוי בצורה מובהקת! הקושי הזה למשל ללכת וגם לדבר בטלפון בו זמנים, או הליכה בחוץ עם בן לוויה ותוך כדי כשמנסים לדבר פתאות נראה שהאדם עוצר מהליכה..  המוח צריך לחלק את הקשב ונוצרת מעין ״תחרות״ בין שתי המשימות.  בשפה המקצועית אנחנו קוראים לזה ״עלות המשימה הכפולה״.  * * כאשר אנחנו מנסים לעשות שני דברים יחד, לפחות אחד מהם או אפילו שניהם ייפגע.  * או שההליכה תהפוך לאיטית יותר (עד כדי עצירה) או שהשיחה לא תהיה קולחת עד כדי הפסקת השיחה. *  המוח הרבה פעמים יתעדף, ולעיתים הוא ״יקריב״ את ההליכה..  * אבל ! שימו לב, זה משהו שאפשר וחשוב לתרגל באופן קבוע.  * איך עושים את זה? בהדרגה כמובן! * קודם כל מתאמנים ומשפרים את ההליכה, תוך שימוש ב״קיוז״ שונים, מקצבים, מרחבים מגוונים, לכיוונים שונים וכד׳. עד שההליכה משתפרת בצורה משמעותית ומרגישה טובה יותר.  * ואז מוסיפים משימה שנייה פשוטה כמו למשל - לספור לאחור, לפתור תרגילי חשבון ועוד ועוד..  ** עמוד 14 - גורמים ביולוגיים לסיכון לנפילה חשוב לי להדגיש כי מעבר לתסמינים הספציפיים במחלת הפרקינסון, יש לנו מערכות שונות בגוף שאחראיות על שיווי המשקל.  בין אם זו המערכת הוסטיבולרית ומערכת החישה (הפרופריוספציה) עליהן אני לא ארחיב היום..  ״צרת רבים היא אולי חצי נחמה״..  ולכן חשוב שנדבר גם על גורמים נוספים שעלולים להגדיל את הסיכון לנפילה, בקרב כלל האוכלוסיה: 1. גורמים ביולוגיים: 1. עליה בגיל, מגדילה את הסיכון לנפילה. 2. ירידה בחוש השמיעה והראייה - חושים חשובים מאוד לאוריינטציה במרחב - נפגעים לאט לאט ומשפיעים עלינו מאוד. 3. כאבי מפרקים (ברכיים, יריכיים, גב) המשפיעים על ההליכה. 4. חוסר גמישות ונוקשות, ירידה בכח השרירים - שאלה דברים שבהחלט שמים עליהם דגש רב בטיפולי הפיזיותרפיה! 5. סחרחורות, חולשה, עייפות 6. מחסור בוויטמין B12 מוכח כמשפיע לרעה על שיווי המשקל. 7. אנמיה 8. שינויי לחץ דם חדים - לחץ דם אורתוסטטי.. מדובר באנשים שסובלים מסחרחורת כשהם קמים מכיסא או מהמיטה. 9. זמן תגובה איטי - מהירות התגובה שלנו קריטית במניעת נפילות. 10. התייבשות, בלבול, ירידה ביכולת הריכוז וקושי בחלוקת קשב 11. חוסר הערכה של סיטואציות ואומדן של סכנה אפשרית. כמו למשל מכשולים בדרך כמו בור, יש לתכנן, לחשב ולבצע את העיקוף בצורה יעילה. **עמוד 15 - גורמים התנהגותיים וסביבתיים לסיכון לנפילה  ישנם גורמי סיכון שהם בהחלט בשליטתנו! 1. גורמים התנהגותיים: 1. חוסר פעילות גופנית וחולשת שרירים! 2. ריבוי שימוש בתרופות, תרופות הרגעה, תרופות משרות שינה 3. צריכת יתר של אלכוהול 4. פחד מנפילה!! 2. מבחינת הגורמים הסביבתיים: נתייחס לבית 1. מדרגות, שטיחים, צפיפות 2. מכשולים בבית 3. רצפה רטובה 4. תאורה לא מספקת בלילה 5. מדרכות לא מסודרות ברחוב 6. גרביים, נעלי בית 7. ואפילו ביצוע העברה לא נכונה על ידי המטפל!!!   **עמוד 16 - תכנית פעולה הגוף * התפקיד שלנו בשיקום בפיזיותרפיה וריפוי בעיסוק - הוא להתייחס לשלל גורמי הסיכון לנפילה ולהשפיע עליהם לטובה.  * בכל תחום השיקום - אני מאמינה ש״טיפה ועוד טיפה זה ים״ - הכוונה שלי היא, שאם ננסה להשפיע על המצב במספר אספקטים (אפילו קצת בכל תחום) - ההשפעה תצטבר...  * מבחינת השיקום הפיזי - החלק העיקרי הוא פעילות גופנית יומיומית, ומותאמת למצב הספציפי של כל אחד ואחת. * הפיזיותרפיסט לוקח בחשבון את כל הרקע הרפואי שלך, בודק את היכולות והמגבלות שלך ומסתכל על סביבת המגורים שלך. כל המידע הזה עוזר לו לבנות תוכנית טיפול מותאמת אישית.   **עמוד 17 - פיזיותרפיה למניעת נפילות, חיזוק ואימון. מה עושים בפועל בטיפול? תרגול שיווי המשקל יתבצע במספר דרכים. ביניהם תרגילים סטטיים בישיבה ובעמידה. כשזה מתבצע היטב ניתן לעבור לתרגול דינאמי, עמידה על משטחים שונים, תרגול שיווי המשקל תוך כדי תנועה ואפילו על רגל אחת תוך ביצוע מטלות נוספות. חשוב לזכור כי, מעבר לתרגול של מערכת שיווי המשקל חשוב מאוד להתייחס לשלל אלמנטים פיזיולוגיים ומהירות התגובה.  * * זאת אומרת שנאמן את כח השרירים, סיבולת השרירים, יכולת כח מתפרץ של שרירים,  * טווחי תנועה וגמישות מפרקים.  * נטפל בכאבים שעלולים להפריע בתפקוד. * יש מחקר שאני אוהבת שמראה שתרגול שיווי המשקל תוך ביצוע מטלה קוגניטיבית נוספת (בעצם - dual task) במשך 8 שבועות, 3 פעמים בשבוע - הפחית את שיעור הנפילות ב־25% ואת הפציעות מנפילה ב־22.2%. (לינק [https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30571419/]). * תרגול הליכה עם או בלי שינויי כיוון, שינוי מהירות הליכה, גודל צעד, תרגול עליות וירידות, הוספת מכשולים, .. כדי לדמות מצבים יומיומיים. * בנוסף, נאמן אותך בסביבה הביתית שלך, נוסיף לך אתגרים מהיומיום כמו איך לקום מהמיטה או כורסא נמוכה. * במידת הצורך הפיזיותרפיסט יידע להתאים לך אביזר עזר מדוייק. בין אם זה מקל, הליכון או רלטור.  * והכי חשוב- נוודא שסביבת המגורים שלך בטיחותית. >>>   **עמוד 18: תכנית פעולה הבית כשבוחנים את הסביבה הביתית מתייחסים למספר מרכיבים ואני מצרפת לכם אותם כאן כרשימת טיפים מצילי חיים. אציין, שבמידה וצריך התאמות של ממש בבית - יש לפנות למרפאה בעיסוק >>> **עמוד 19 - טיפים מצילי חיים 1. פינוי מכשולים 1. בואו נחליט שמלכתחילה אנחנו נמנעים מהנחת חפצים על הרצפה. מפנים חוטי חשמל, ושטיחונים. אפילו עציצים יכולים להוות מכשולים של ממש. אם יש שטיחים בסלון ובחדרים, נוודא שהשטיחים דבוקים לרצפה. אם יש שטיחונים רופפים, נוציא אותם מהבית.  2. נרצה לוודא שהמעברים בבית רחבים מספיק. וכמובן שנזיז רהיטים כך שלא יחסמו מעברים ותתאפשר לנו הליכה בטוחה. הכלל הזה של המעברים הוא חיוני עבור אנשים שנעזרים במקל, הליכון או רולטור! 3. בחדר האמבטיה והשירותים: הנח שטיחון גומי במקלחת וביציאה ממנה למניעת החלקה. חשוב להתקין ידיות אחיזה במקומות אסטרטגיים. אגב, כדי למנוע נפילות - נעדיף רחצה וניגוב הגוף בישיבה. וכמובן - לא לנעול את הדלת בעת המקלחת כך שבמידת הצורך יוכלו לסייע לך.>> 2. תאורה ומונעי החלקה 1. ברור לכם שאם מישהו קם בלילה הוא חייב תאורה מספקת כדי לראות את הדרך. לצערי, יש כל כך הרבה מקרי נפילות שניתן היה למנוע לו רק הייתה תאורה במסדרון או בחדר. אז קחו את זה בבקשה לתשומת ליבכם. 2. לגבי מדרגות: ניתן להדביק סרטי דבק למניעת החלקה. כמובן, להיעזר במעקה במדרגות. ותמיד נוודא שהמדרגות נקיות לחלוטין מחפצים.>> 3. הנעלה 1. כפכפים או גרביים עבות הן מתכון לצרות! אנו ממליצים על נעלי בית סגורות או נעלי ספורט.>>   1. שימוש באביזרי עזר 1. מקל או הליכון יכולים להציל את חייכם! אני ממליצה לעבור הערכה ואבחון על ידי פיזיותרפיסט שיתאים לכם אביזר עזר למגבלה שלכם וגם את הגובה המתאים. בנוסף חשוב שתקבלו הדרכה איך להשתמש בו נכון בבית, במדרגות ובחוץ. 2. מאחזים יכולים לסייע מאוד בחדר השירותים והרחצה. גם יקלו את הקימה וגם יסייעו בשיווי המשקל. 3. גם משקפיים ומכשירי שמיעה מתפקדים כאביזרי עזר. הם עוזרים לנו להתמצא במרחב ומסייעים לנו - בעיקר מחוץ לבית. אנשים רבים עוברים ברחוב בפזיזות, בימינו יש גם אופניים חשמליים שבאים במהירות. ציפייה מראש לבואם יכולה למנוע התנגשות ונפילה! >> 1. פעילות גופנית ותרגול>> כבר דיברנו על מעגל הקסמים השלילי שעלול להיווצר כאשר יש ירידה בשיווי המשקל, כח השרירים והתפקוד. לכן אנחנו חייבים להשקיע בתרגול ופעילות גופנית! 1. המטרה שלנו היא תמיד לעודד לפעילות גופנית וההנחיה היא לפחות חצי שעה ביום של פעילות. אני ממליצה לבחור פעילות שאתם נהנים ממנה כמו ריקוד, צעידה, תרגול מדרגות וכד. 2. אנחנו רוצים להתייחס בתרגול שלנו לתרגילים לשיפור הגמישות וכח השרירים.  3. ונרצה לבצע תרגילים ספציפיים לשיפור שיווי המשקל.  4. חשבו לי בחלק הזה גם לתת את הדגש גם על הדרכה של פזיותפיסט לביצוע מעברים בצורה בטוחה. בין אם זה תרגול אחד על אחד של הפעולות האלה. ובין אם זה הדרכה של המטפל או בן המשפחה לביצוע מעברים בצורה בטוחה. גם הדרכה על ביצוע מעברים עם מנוף צריכה להיעשות בצורה מקצועית.>> **עמוד 20 - מניעה היא ההגנה הטובה ביותר אם יש מסר אחד שאני רוצה שתצאו איתו מכאן היום זה- אל תוותרו לעצמכם וליקרים לכם. ״תנועה היא תרופה״ וכל פעילות שנעשה היא הרבה יותר מלשבת בכיסא! נפילה היא הרבה יותר מחבלה, היא עשויה להביא למגבלה בכל חיי היומיום ובאיכות החיים.  לכן חשוב לי להזכיר לכם שוב, כי מניעה היא ההגנה הטובה ביותר.  כל הפעולות שדיברנו עליהן החל מתרגילים, בדיקת התרופות,  והתאמת הבית,  המטרה שלהם היא לא רק למנוע פציעה (זו המטרה המיידית)  אבל המטרה העמוקה יותר והאמיתית שלהן היא לשמור על החופש (החופש לזוז, לצאת מהבית, לחיות חיים מלאים, פעילים ובטוחים) מניעה היא ההגנה הכי טובה שיש לשמירה על העצמאות שלנו! * מניעת נפילות בפרקינסון צריכה להיות מותאמת אישית ולשלב של המחלה: * הדרכה למניעת נפילות, פעילות גופנית מותאמת, אביזרי עזר מתאימים, סקירת תרופות, טיפול תזונתי, אימון קוגניטיבי והתאמות סביבתיות. * עם זאת, בשל האופי הרב־מערכתי של המחלה, מחלות הרקע, המצב החברתי ותמיכת המטפלים – נדרשת גישה מותאמת אישית לכל מטופל. >>   עמוד 21 - תרגילים למי שעוד לא הכיר, אני מצרפת לכם כאן קישור לצפייה בגלריית הסרטונים בערוץ היוטיוב של חברת פיזיוגרופ.  מוזמנים לסרוק עם המצלמה של הטלפון את הברקוד הזה - והוא יביא אתכם ישירות ל״פליי-ליסט״ לשיפור שיווי המשקל .  אם לא הצלחתם לסרוק - פשוט תרשמו ביוטיוב - תרגילים שיווי משקל פיזיוגרופ - ותמצאו אותם..  עמוד 22 - האתר התרגילים האלה הם התחלה מצויינת ודרך נפלאה לתרגל באופן יומיומי.  אם אתם מרגישים שאתם ״תקועים״ ורוצים לעשות שוב איזשהו ״בוסט״ שיקומי - אתם יותר ממוזמנים לחייג אלינו 058-5810058 לצוות המוביל של פיזיוגרופ -  נשמח לסייע בבחירת המטפל המדוייק ביותר עבורכם.  אנחנו מציעים שיקום נוירולוגי על ידי - פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת ויש אפילו דיאטנים קליניים ושירות אחים ואחיות עד הבית.    אני מזמינה אתכם, שוב לסרוק את הברקוד, להיכנס לאתר פיזיוגרופ ולבחור את המטפל המדויק עבורכם! אנחנו רואים בשטח, אלפי אנשים שמצליחים להשתפר בזכות תרגול ועם טיפולי פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק!    במידה ויש לכם שאלות נוספות, מוזמנים לחייג אלינו מספר הטלפון שלנו: 058-5810058 *   *   * * פרקינסון היא מחלה מורכבת ומאתגרת, לא נכון להתמודד איתה לבד. וכל הכבוד שבחרתם להיות חלק מקהילה כל כך תומכת. יחד עם זאת - חשוב להוסיף טיפולי פיזיותרפיה מותאמים אישית.  * טיפול אישי לקשיים הספציפיים שאתה חווה. זה הרבה יותר מדוייק * חוג וקבוצה זה- מעולה, מתייעץ- מעולה. * אצלנו תקבל טיפול לא רק לפרקינסון אלא לאתגרים הספציפיים שאתה חווה ביומיום ואצלך בבית.  * דיוווווווק!! אני אישית רוצה להעניק לקהילה הזו מדריך. זה ספרון שהמטרה שלי שיהיה בבית של כל מאובחן פרקינסון בארץ.  >>> תרשמו בדפים. (תוסיפו טלפון כדי שנקבל מכם כתובת למשלוח) אני כל הזמן מדגימה תרגילים, טיפים בסרטונים, מראיינת רופאים, כותבת מאמרים על פרקינסון - אשמח לצרף אתכם לקהילת הוואטסאפ של דר׳ ישראלי-קורן ושלי  ״נעים לחיים״ לקבלת עדכונים. התכנים עולים גם בערוץ היוטיוב + באתר הבית של פיזיוגרופ - מוזמנים לקרוא ולהתעדכן אם אין לכם וואטסאפ * http://physio-tnoa.co.il/ [http://physio-tnoa.co.il/] * 058-5810058 *

הטיפול בספסטיות לאחר פגיעה נוירולוגית - אירוע מוחי\טרשת\פגיעות ראש

מהי ספסטיות ספסטיות הינה הפרעה מוטורית כתוצאה מפגיעה במערכת העצבים המרכזית והיא אחד המרכיבים של תסמונת הנוירון המוטורי העליון (UMN).  ההגדרה הנפוצה ביותר למונח ספסטיות נקבעה בשנת 1980 על ידי JW Lance כ: "ספסטיות היא הפרעה מוטורית המאופיינת בעלייה תלוית מהירות בטונוס השרירים, הנובעות מעוררות יתר של רפלקס המתיחה". ההגדרה של לאנס הורחבה ובהמשך התווספו לו ספאזם וקלונוס. תופעת הספסטיות משפיעה על כ 35% מנפגעי שבץ מוחי, יותר מ 90% מהאנשים עם שיתוק מוחין, כ 50% מנפגעי חבלת ראש טראומטית (TBI), ובין 37-78% מחולי טרשת נפוצה.   כיצד באה לידי ביטוי תופעות הספסטיות ספסטיות משנה את התכונות הפיזיות של השריר והרקמות. כיווץ השרירים הממושך והטונוס המוגבר מובילים לשינויים במפרקים, נוקשות וירידה באיכות העצם. כל אלה, מגבילים אף יותר את טווחי התנועה במפרק והרקמות עד כדי הופעת קונטרקטורות.  בנוסף, נראה קושי בוויסות תנועה והופעת התכווצות משותפת של שרירים (co-contarction). הופעת תנועות נלוות (Associated reactions) נפוצות אף הן. אלה הן תנועות לא רצוניות בצד הפגוע כאשר המטופל מפעיל איזור בריא.   🗣 טקסט להצגה: ספסטיות היא מצב שבו יש עלייה לא תקינה בטונוס השרירים בעקבות פגיעה במערכת העצבים המרכזית. כתוצאה מכך, השרירים מתקשים להירגע, מה שמוביל לנוקשות, מגבלות תנועה ולעיתים כאב. הסיבה לכך היא חוסר איזון בפעילות העצבית, אשר גורם לכיווץ יתר של השרירים.       שקף 7: טיפול רב-מקצועי תמונה: צוות טיפולי רב-מקצועי מהן אפשרויות הטיפול בספסטיות הטיפול בספסטיות דורש ראייה רחבה וליווי של צוות רב מקצועי. לרוב, הטיפול יכלול פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, טיפול תרופתי ובמקרים מסוימים התערבות כירורגית. בחירת הטיפול תלויה בגורם לספסטיות, בחומרת הסימפטומים ובמצבו הרפואי של המטופל. נוירולוגים רבים מדגישים את חשיבות הטיפול בזמן לשם מניעת החמרה בספסטיות. לכן חשוב להיוועץ עם אנשי מקצוע בקביעות.   בניית תכנית טיפול בספסטיות נוירולוגים מייחסים חשיבות רבה לטיפול מוקדם בספסטיות. המטרה היא לאפשר למטופל להתנהל בתבניות תנועה טבעיות ככל הניתן, להימנע מסיבוכים והחמרה במצב. הטיפול בספסטיות דורש טיפול רב מקצועי והתאמת הטיפול מעת לעת.  לרוב, הנוירולוג או הרופא המטפל יחלו בטיפול תרופתי במקביל להמלצה על טיפולי פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק. בחירת הטיפול תלויה במספר גורמים: * חומרת הספסטיות. * הסיבה להופעת ספסטיות. * פוטנציאל השיקום של המטופל. * מצבו הרפואי הנוכחי של המטופל. * הופעת נגעים, פצעים או זיהום בעור. * מטרות הטיפול של המטופל והצוות המקצועי. * פיזור הספסטיות על פני קבוצת שרירים אחת או מספר קבוצות יחד.    פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק כטיפול בספסטיות לדברי הגב׳ נועה בן שטרית, פיזיותרפיסטית המתמחה בשיקום נוירולוגי, תהליך השיקום שם את המטופל ותפקודו היומיומי במרכז לצד הספסטיות ותסמינים אחרים. מטרות הטיפול באמצעות פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק מתייחסות בעיקר לשיפור התפקוד היומיומי והניידות, הפחתת כאב ומניעת קונטרקטורות. כדי להשיג שיפור, עלינו לשלב שתי גישות שיקום: ״גישת השיפור״ ו״גישת הפיצוי״. גישת השיפור גורסת כי יש לשפר את הליקויים הקיימים ולסייע למטופל לנוע ללא שימוש בתבניות תנועה לקויות. לעומת זאת, גישת הפיצוי גורסת כי יש לאפשר פיצוי (קומפנסציות) של איברים אחרים או שימוש באביזרי עזר וסדים שיאפשרו תפקוד מיטבי למרות המגבלה.   אפשרויות הטיפול העומדות בפנינו הן:  1. תרגול תפקודי של פעולות היומיום באופן עצמאי. כאן ננסה לשפר את תבנית התנועה ככל הניתן. נתרגל ביצוע מעברים, הליכה, לבוש וכל פעולת ADL שתאתגר מספיק את המטופל ותהיה משמעותית עבורו. 2. בניית תכנית תרגול אקטיבית לשיפור כח, סיבולת, יציבה, שיווי משקל, קואורדינציה וכד׳. 3. תרגילים ומתיחות לשיפור טווחי התנועה. מטרתנו היא שמירה על אורך השריר וחופש התנועה במפרקים. ניתן לבצע מתיחות פסיביות, אקטיביות או נעזרות. 4. תרגול המעודד נשיאת משקל על הגפה הפגועה. 5. שימוש באלקטרותרפיה:  functional electrical stimulation (FES) או transcutaneous electrical nerve stimulation (TENS) 6. ניתן לשלב דיקור מערבי יבש, אשר נמצא יעיל בטיפול בספסטיות לאחר אירוע מוחי, בטווח הקצר. אך לא נראתה השפעה של הדיקור לאחר 4 שבועות. 7. התאמת סדי מנוחה ליד או לרגל, לשם שמירה על טווחי התנועה ומניעת קונטרקטורות. 8. התאמת אביזרי עזר אשר מקלים על ביצוע פעולות יומיומיות.     פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק כטיפול בספסטיות לדברי הגב׳ נועה בן שטרית, פיזיותרפיסטית המתמחה בשיקום נוירולוגי, השפעת הספסטיות על חיי היומיום שונה מאדם לאדם. לכן, הטיפול דורש התאמה אישית לצרכיו של כל מטופל. תחילה יידרשו המטפלים לבצע בדיקה והערכה של השפעת הספסטיות על התנועה, היציבה והתפקוד.  לאחר הבדיקה ניתן יהיה לבנות תכנית טיפול מותאמת אישית הכוללת הצבת מטרות טיפול.  לרוב, מטרת הטיפולים היא שיפור הניידות, שיפור התפקוד היומיומי והפחתת נוקשות וכאב.   תכנית הטיפול כוללת מספר אלמנטים שונים מסבירה הגב׳ בן שטרית: * תרגול לשיפור טווחי התנועה והגמישות אשר משפיע לטובה על הפחתת כאבים וטונוס.  * תרגול לחיזוק השרירים החשובים ליציבה, הליכה ותפקוד. * תרגול תפקודי לשיפור המעברים והניידות כגון קימה מכיסא או מהמיטה.  * תרגול לשיפור הליכה, שיווי משקל ומניעת נפילות. * תרגול לשיפור מוטוריקה עדינה וקואורדינציה. * התאמת אביזרי עזר אשר מקלים על ביצוע פעולות יומיומיות. * התאמת סדים למניעת קונטרקטורות במקרה של ספסטיות משמעותית.   הטיפולים דורשים בחירת אסטרטגיות להתמודדות עם ספסטיות, ביצוע התאמות לאופן ביצוע פעולות יומיומיות מאתגרות, ושימוש באביזרי עזר וסדים. מגוון דרכי הטיפול נועדו לשפר את התפקוד ואיכות החיים.     🗣 טקסט להצגה:  הגישה לטיפול בספסטיות כוללת צוות רב-מקצועי: רופא, פיזיותרפיסט, מרפא בעיסוק ולעיתים גם מומחה לכאב. נשלב מספר טיפולים כדי לשפר תפקוד ולהפחית מגבלות.   שקף 6: טיפול תרופתי והזרקות ✔ תרופות להרפיית שרירים (כגון בקלופן, דנטריום)  ✔ הזרקות של בוטולינום טוקסין להפחתת טונוס  ✔ טיפול באמצעות משאבת בקלופן במקרים חמורים תמונה: הדמיה של הזרקה לשריר   טיפול תרופתי בספסטיות ניתן לטפל בספסטיות גם באמצעות טיפול תרופתי ואף כירורגי. לעיתים, תחילה הטיפול הוא אוראלי (דרך הפה), ויש קבוצות שונות של תרופות המרפות את השריר. החיסרון הוא בתופעות הלוואי של תרופות אלה. ביניהן - חולשה, סחרחורות, עייפות, השפעה על הכבד וכד׳.  במידת הצורך ישנם מקרים בהם ניתן לבצע השתל חסם עצבי ואף משאבה מיוחדת המחדירה חומר מרפה שרירים ישירות את תוך נוזל עמוד השדרה.  אפשרות נוספת היא טיפול ברעלן הבוטליניום בהזרקה מקומית. זהו טיפול ממוקד המתבצע במרפאות ייעודיות בבתי החולים.     טיפול תרופתי בספסטיות ניתן לטפל בספסטיות גם באמצעות טיפול תרופתי ואף כירורגי. תחילה הטיפול הוא אוראלי, ויש קבוצות שונות של תרופות המרפות את השריר. ביניהן, BACLOSAL, DANTRIUM, VALIUM. החיסרון הוא בתופעות הלוואי של תרופות אלה. ביניהן - חולשה, סחרחורות, עייפות, השפעה על הכבד וכד׳.  במידת הצורך ישנם מקרים בהם ניתן לבצע השתלת משאבת בקלופן המחדירה בקצב איטי וקבוע לחוט השדרה Baclosal אשר מרפה את השרירים.  אפשרות נוספת היא טיפול תרופתי מקומי באמצעות הזרקה של רעלן הבוטליניום. זהו טיפול ממוקד המתבצע במרפאות ייעודיות בבתי החולים.       הזרקות כטיפול בספסטיות   הזרקות כטיפול בספסטיות רעלן הבוטליניום אשר מעכב את כיווץ היתר של השרירים ובכך מפחית ספסטיות ניתן בהזרקות מקומיות תחת אלחוש. השימוש באולטרסאונד או EMG מאפשרים דיוק מירבי במיקום ההזרקה.  בזכות ההזרקה, טונוס השרירים פוחת וחשוב לנצל את ההזדמנות, לתגבר את טיפולי הפיזיותרפיה וריפוי בעיסוק בכדי להגדיל את טווחי התנועה ולשפר את התפקוד. לאחר כ 3-4 חודשים, השפעת ההזרקה מתפוגגת ובמידת הצורך ניתן לחזור על הפעולה שוב.   ברחבי הארץ פרוסים מרכזי הזרקה במיטב בתי החולים ובמרכזים רפואיים. צוות המרפאה עבר הכשרה ייעודית לביצוע ההזרקות בבטיחות ויעילות.  [ לרשימת מרכזי הזרקה בפריסה ארצית ] לשם קבלת הפנייה למרפאת הזרקה יש לפנות אל הנוירולוג המטפל.      השימוש ברעלן הבוטליניום בהזרקות מעכב את כיווץ היתר של השרירים ובכך מפחית ספסטיות. הפחתת כיווץ השרירים מאפשר טיפול ותרגול יעיל בפיזיותרפיה וריפוי בעיסוק.  ההזרקה מתבצעת תחת אלחוש מקומי ובהנחיית אולטרסאונד או EMG המאפשרים דיוק מירבי במיקום ההזרקה.  תופעות הלוואי של ההזרקה הן לרוב מינוריות וניתן לחזור לפעילות רגילה כבר ביום המחרת.  השפעת ההזרקה נמשכת בין 3-4 חודשים וחשוב בתקופה זו לתגבר את טיפולי הפיזיותרפיה ולנצל את ההזדמנות להגדלת טווחי התנועה ושיפור התפקוד. בריפוי בעיסוק ניתן להתאים סדים אשר ישמרו על טווחי התנועה לאורך זמן. ברחבי הארץ פרוסים מרכזי הזרקה במיטב בתי החולים ובמרכזים רפואיים. צוות המרפאה עבר הכשרה ייעודית לביצוע ההזרקות בבטיחות ויעילות.  [ לרשימת מרכזי הזרקה בפריסה ארצית ] לשם קבלת הפנייה למרפאת הזרקה יש לפנות אל הנוירולוג המטפל.     שקף 7: תפקיד הפיזיותרפיה ✔ שיפור טווחי תנועה  ✔ הפחתת כאב ושיפור איכות החיים  ✔ תרגול מותאם אישית לשיפור ניידות 🗣 טקסט להצגה:  הפיזיותרפיה היא מרכיב מרכזי בטיפול בספסטיות. מטרתה לשמור על תנועה חופשית ככל הניתן, להפחית נוקשות ולשפר את היכולת לבצע פעולות יומיומיות.   שקף 8: טכניקות פיזיותרפיה ותרגילים אפשריים ✔ מתיחות אקטיביות ופסיביות לשיפור טווחי תנועה  ✔ תרגול נשיאת משקל על הגפה הפגועה לשיפור שליטה מוטורית  ✔ שימוש באלקטרותרפיה (FES, TENS) להפעלת שרירים  ✔ תרגול יציבות ושיווי משקל בעמידה והליכה  ✔ חיזוק שרירי הליבה לשיפור יציבה ותפקוד יומיומי  ✔ התאמת סדים לשיפור מנח המפרקים ומניעת עיוותים תרגילים שניתן לעשות בבית להפחתת ספסטיות חלק משמעותי בהצלחת הטיפול היא שמירה על רצף טיפולי ותרגול יומיומי, מדגישה נועה בן שטרית. התרגילים מתייחסים לשיפור טווחי התנועה והגמישות, תרגילים לשיפור נשיאת המשקל ותרגול פעולות יומיומיות. להלן מספר תרגילים לדוגמה אך שימו לב כי יש להימנע מהופעת כאב בזמן התרגול. 1. תרגיל לשחרור ספסטיות במרפק: בישיבה זקופה על כיסא, המטופל שוזר את אצבעות כפות הידיים אחת בשניה. בנחת, יש להביא את שתי כפות הידיים יחד אל כתף ימין. לאחר מכן ליישר את שתי הזרועות ואז להביא את שתי כפות הידיים אל כתף שמאל. ניתן לבצע 10-15 חזרות. 2. תרגיל לשחרור ספסטיות בכתף: בישיבה זקופה על כיסא, המטופל אוחז עם כף היד את המרפק הנגדי. אנו קוראים לזה ״אחיזת תינוק״. כך נוצר מצב שהיד החלשה נאחזת על ידי היד החזקה. בנחת, יש להניע את הידיים מצד אל צד שמאלה וימינה. ניתן לבצע 10-15 חזרות. בהמשך, ניתן להרים את הידיים כלפי מעלה. ניתן לבצע 10-15 חזרות.   התרגילים כאן יכולים לסייע לכם. יחד עם זאת, אני מדגישה שיש לקבל המלצה אישית של פיזיותרפיסט לגבי התרגילים המדוייקים ביותר עבורכם כדי להגיע לתוצאה מירבית ומניעת חבלה.     שקף 9: ריפוי בעיסוק ושיפור התפקוד ✔ תרגול פעולות יומיומיות כמו אחיזת חפצים, לבוש ואכילה  ✔ שימוש באביזרי עזר להקלת פעולות מוטוריות עדינות  ✔ התאמת סביבת המטופל ושיפור הנגישות בבית  ✔ טכניקות לשיפור קואורדינציה ושליטה ביד הפגועה  ✔ תרגול גמישות אצבעות ושיפור תנועתיות כף היד תמונה: מטופל מתרגל אחיזת חפצים 🗣 טקסט להצגה:  ריפוי בעיסוק מתמקד בהחזרת היכולת לביצוע פעולות יומיומיות חיוניות. על ידי שילוב תרגילים מותאמים ושימוש באביזרי עזר, ניתן להקל על התפקוד ולשפר עצמאות. שקף 10: התאמות ואורח חיים ✔ שמירה על שגרת תרגול בבית  ✔ אביזרי עזר – סדים, כיסאות מותאמים  ✔ שיפור סביבת המחיה להקלת התנועה תמונה: מטופל משתמש בסד ליד 🗣 טקסט להצגה:  לצד הטיפולים, חשוב לבצע התאמות בסביבה היומיומית – כמו שימוש באביזרים תומכים ושילוב תרגול קבוע בשגרה. שקף 11-12: סיכום ועידוד ✔ התמדה בטיפול חיונית לשיפור  ✔ כל התקדמות חשובה  ✔ יש פתרונות לכל אחד   לסיכום, ספסטיות מתבטאת בהתכווצויות שרירים בלתי רצוניות ומשפיעה משמעותית על העצמאות והתפקוד. באמצעות טיפול רב מקצועי המשלב התערבות רפואית ושיקום פיזיקלי ניתן להשיג תוצאות משמעותיות לשיפור איכות החיים.   🗣 טקסט להצגה:  עם גישה נכונה, ניתן לשפר משמעותית את איכות החיים ולשמור על עצמאות תפקודית. תודה על ההקשבה!   פיזיוגרופ המרכז הארצי לפיזיותרפיה לשיקום לקביעת טיפול עם פיזיותרפיסט או מרפא בעיסוק המתמחה בטיפול לספסטיות - התקשרו עכשיו: 058-5810058 https://physio-tnoa.co.il/ [https://physio-tnoa.co.il/]

תזונה נכונה בגיל השלישי - ראיון עם אדים ראבי תזונאית קלינית

🎥 נועה בן שטרית מארחת את אדים ראבי – דיאטנית קלינית מומחית לגיל השלישי בסרטון מרתק ועמוק זה, נועה בן שטרית, מייסדת פיזיוגרופ, מראיינת את אדים ראבי – דיאטנית קלינית המתמחה בליווי תזונתי ובאורח חיים מותאם לגיל השלישי. יחד אנחנו צוללות אל כל השאלות והנושאים שבאמת מטרידים אותנו כשזה מגיע לבריאות בגיל הזהב: ✨ איך שומרים על תזונה מאוזנת שמתאימה לשינויים בגוף? ✨ כיצד בונים מוטיבציה אמיתית ושומרים עליה לאורך זמן? ✨ אילו הרגלים תזונתיים ויומיומיים יכולים לשפר את איכות החיים? ✨ מה המקום של פעילות גופנית בגיל השלישי, ואיך מתחילים בצורה בטוחה? ✨ איך שוברים את המעגל השלילי של חוסר פעילות – ירידה בתיאבון – חולשה ומחזקים את הגוף מחדש? זהו ראיון שמעניק תובנות חשובות והמון השראה לכל מי שרוצה לשמור על בריאות, חיוניות וכוח – לעצמו או לקרוביו. אם הסרטון הזה חשוב לכם – אל תשכחו לעשות 👍 לייק, להירשם לערוץ 🔔 ולשתף עם מי שצריך לשמוע את זה. לשיחת ייעוץ התקשרו עכשיו: 058-5810058 פיזיוגרופ המרכז הארצי לבריאות ושיקום http://physio-tnoa.co.il [http://physio-tnoa.co.il]