פרק 91: האנטומיה של העברית / ד"ר אלישע פרוינד

פרק 91: האנטומיה של העברית / ד"ר אלישע פרוינד

תפתחו פה גדול ותגידו "אָההההה" - פרק בריא במיוחד שעוסק באנטומיה וברפואה בראי השפה והלשון: איך אומרים פרונקל בעברית ומה הקשר לגנב; מה ההבדל בין כדור, גלולה, כמוסה, טבליה, קפלייה; ולמה דלקת מפרקים ולא דלקת פרקים. *** עברית בחדר הניתוח: בפרק שעוסק במילים מעולם הרפואה שוחחתי עם ד"ר אלישע פרוינד (במקרה שלו ד"ר במובן רופא) על "משקל המחלות" והמיתוסים שבו, על הבעיה המהותית בשם נזלת, ומה החלופה העברית המוצלחת לפוסט-טראומה. עוד דיברנו על הגיית המילה דורבן, למה מלריה נקראת כך ומה החלופה העברית שלה, למה רחם ושד ממין דקדוקי זכר ואילו עורלה ממין דקדוקי נקבה, והזכרנו שמות של בתי חולים ומקומות מעולם הרפואה: רמב"ם, אסותא, מחלף גהה, ארוכת בת-עמי. הינה רשימה של מילים שעסקנו בהן בפרק: *מילים סתומות* בית השחיכיס המרה (כולל על הקשר להומור, למלנכוליה ולמרה שמורחים על האצבע)מזור (איך קרה שהמשמעות גם מכה וגם רפואה)ציימנות (מדוע היא החלופה העברית לאנורקסיה) *קשר בין מילים* ביררנו אם באמת יש קשר בין המילים האלה:תורשה, ירושהפיקה ברגל, פיק ברכייםרֶחם, רחמיםשפעת, השפעהשן, לשנן (בלימוד), שינוילשון, ללושכבד בגוף, כבד משקלכִּליה, כְּלָיהאגן הירכיים, אגנותקרסול, לקרוסרקה, דג רקק *דומים אבל שונים* ביררנו מה ההבדל במשמעות בין המילים האלה:מִפרק, פֶּרק (וכן: דלקת מפרקים, אוטובוס מפרקי, הגיע לפרקו)גב, גוגיבנת, גבנוןעֶצב, עָצבכדור, כמוסה, גלולה, טבלייה, קפלייהשֶכם (שכמים), שכמות (שִכמה) *** הפרק לזכרה של אשת הלשון נורית אלרואי ז"ל אשר כתבה עם אלישע את הספר לגופן של מילים – אנטומיה ורפואה בראי השפה ואשר כתבה פינות רבות ברגע של עברית. דברים לזכרה של נורית וכן את ההספד שהספידה אותה חברתה הטובה רות אלמגור-רמון תמצאו הבאתר לשוניאדה. ***ד"ר אלישע פרוינד – רופא אורתופד בגמלאות, חובב הלשון העברית. כתב את הספר לגופן של מילים – אנטומיה ורפואה בראי השפה עם נורית אלרואי ז"ל.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

פרק 90: השפעת המצרית על העברית / פרופ' דנאל קאהן

מה הקשר בין המצרית העתיקה ובין הסרט המומיה וסטארגייט, מה המילה שחרטומי מצרים אמרו ואנו משתמשים בה עד היום(!) והאם השמות משה, מרים ואפילו שם החג שלנו פסח מקורן במצרית? - פרק מיוחד לפסח העוסק במילים מצריות בעברית ימינו. *** פרק בסימן יציאת מצרים: איך יודעים כיצד נשמעה המצרית העתיקה, אילו צלילים דומים יש לה ולעברית, והאם השפה המצרית היא שפה שמית ויש בה שורשים - שיחה מיוחדת עם פרופ' דנאל קאהן. שוחחנו על השפה המצרית העתיקה - על ההיסטוריה שלה, על הכתב שלה המוכר ככתב החרטומים וההירוגליפים (כולל מה פירוש המילים הללו) ועל אימוץ הכתב היווני, וגם דיברנו על מידת המהימנות של המצרית העתיקה שהושמעה בסרטים ההוליוודיים המומיה וסטארגייט! עוד עסקנו בקשר שבין היאור שבמצרים ובין הירקון, הירדן והירמוך; מה פירוש השם פרעה ומה הקשר שלו לשֵם פיתום (פיתום ורעמסס), ושוחחנו על המקור המדהים של המילה טבעת והקשר למילה אצבע. לא עסקנו רק במילים מצריות שחדרו לעברית ומשמשות עד ימינו, אלא הצפנו תופעה הפוכה: השפעה של עברית ושפות שמיות על המצרית עצמה, כמו במילים: מרכבה, גפן, גוזל. ***רשימת המילים ופירושן אשר נידנו בפרק: • השפעת המצרית על העברית: חרטומים, הירוגליפים, תות ענח' אמון, רעמסס, פיתום, ערי מסכנות, פרעה, יאור, אחו, טוטפות, פסים, שוסים, שעטנז, תיבה, בית סוהר, דיו, קסת, טבעת; בגדי שש, בגדי בוץ; אברך; נייר, פפירוס (והקשר למילה נייר באנגלית: paper ולמילה תנ"ך Bible), גומא, ים סוּף, תמסח (שמייצג את ההבדל בין היידוע הזכרי לעומת הנקבי), תחש, שנהב, פסח, צי, שכיה (שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה). על המקור המצרי של המידות: איפה, הין, קב, זרת, אצבע. שמות פרטיים שמקורן במצרית: משה, רעמסס, מרים, מררי, פינחס, פוטיפר, פוטי פרע, חופני, תחפניס, ומילים שלא ידוע: צלופחד, אהרון. • השפעת העברית ושפות שמיות על המצרית: מרכבה, צמד, שריון, אשפה (אשפת חיצים), נערים, משנֶה (השני במרכבה), קצין, צבא, מגדל, שקל, מנה, כסף, גפן, שעורה, זית, חסה, תפוח, עדשים, פול, חומץ, אורן (העץ), קוץ, גמל, עדר, אביר, סוס, חיפושית, לביאה, גוזל. ***פרופ' דנאל קאהן - מהחוג לתולדות עם ישראל ומקרא באונ' חיפה, אגיפטולוג (חוקר מצרית), והיסטוריון שחוקר את תולדות המרחב מהודו ועד כוש באלף השני ובאלף הראשון לפסה"נ למניינם, כלומר הוא חוקר את ישראל ויהודה בין האימפריות - אשור, בבל, פרס, מצרים וכוש - השכנים שלנו. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

פרק 89: כשהעברית נאבקה על חייה / ד"ר מירב ראובני

איך כותבים בעברית על עולם הבורסה בימים שלא דיברו עברית כשפת אם ועל נבואות זעם על מות העברית בדימוי "כלי זכוכית שנשבר שוב אין לו תקנה" - פרק על המודרניזציה של העברית והפיכתה משפת קודש וספר לשפה חיה ומודרנית. *** איך נראית מהפיכה לשונית כשהיא עדיין אינה בטוחה בהצלחתה, ואיך הופכים שפה עתיקה של קודש, רוח וסֵפר לִשפת חדשות, פוליטיקה וחיי היום-יום? בשיחה עם ד״ר מירב ראובני חזרנו מעט בזמן - לתקופת העברית בימים שלפני מלחמת העולם הראשונה, וצללנו לרגע שבו העיתונות העברית והספרות העברית לא רק תיארו מציאות – אלא ניסו ליצר אותה בעזרת חידוש העברית כשפת אם. בפרק עסקנו בסיפור חידוש העברית מהזווית של העיתונאים, הקוראים, המשכילים, המתנגדים ועוד, וקיבלנו הצצה אל הוויכוחים הסוערים שהיו על שפה, זהות ולאוּמיות. עסקנו בקְרב של העברית עם היידיש ואיך הצליחה העברית לגבור עליה, דיברנו איך קרה שבאותה התקופה ראו אור 3 עיתונים בעברית בתקופה שלא דיברו עברית כשפת אם, ואיך לימדו המורים בבתי הספר בעברית כשבפועל אין חומרי לימוד הכתובים בעברית. *** ד״ר מירב ראובני - עמיתת פוסט-דוקטורט במרכז לחקר יהדות פולין באוניברסיטת בר אילן, וחוקרת של התרבות העברית המודרנית והעיתונות היהודית הרב לשונית - בדגש על הפולמוסים על השפה העברית בעיתונות היהודית באמצע המאה ה-19 למניינים ועד מלחמת העולם הראשונה וקצת אחרי כן. מחקריה עוסקים בְּפולמוסים, בחינוך, בספרות עברית ועוד.מחברת הספר העברית מסמל למציאות – שיח על שפה מתחדשת, נושא הפרק שלנו. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

פרק 88: חרוז שחושף סודות של 1,000 שנה / ד"ר יעקב עציון

מי המציא את החריזה בשירים - היהודים או הגויים, איך החרוזים יכולים לשמש כהקלטות של הגיות קדומות ומה לומדים מכך על הגיית האות קו"ף (קוּף/קוֹף) ועל בית"ר ירושלים. *** אנחנו יודעים איך ביטאו מילים בעברית לפני יותר מאלף שנה(!) אע"פ שאז לא היו הקלטות ועדיין לא המציאו את סימני הניקוד! אחת הדרכים המפתיעות ביותר לכך היא החרוזים.  בחריזה של הפיוטים הקדומים מתגלות מילים בהגייה שונה ממה שאנו מכירים היום, ובשיחה עם ד"ר יעקב עציון גילינו דברים מרתקים כמו שבעבר הכול הגו סיומת -ךְ לזכר בתפילה כך שגם יוצאי אשכנז הגו "נקדישךְ ונעריצךְ" וכן שהם לא הגו קמץ אל"ף O אלא לפי החריזה של קמץ עם פתח יש עדות שגם הם הגו קמץ A כמו יוצאי ספרד. בפרק גם נגענו בשאלת חירות המשורר ושינויים מכוונים, הדגמנו סוגי חריזה "משונה" בפיוטים הקדומים (למשל חריזה של מילה בדגש במילה בלי דגש, מילה במלעיל עם מילה במלרע), וכן עלתה שאלת מקור המילים מתחום השירה והדקדוק: חרוז, בית, נושא, נשוא, בניין. בפרק עסקנו במילים הללו ובהגייתם: * נמֵל / נמָל (וגם: איך לאה גולדברג קשורה לכאן) * אגרטֵל / אגרטָל * רֶגֶב / רָגָב * פרוזדור / פרוזדוד  * קְלָף / קֶלֶף  * דִיר / דֵיר * אפיקומָן /אפיקומֵן * שוּמָן / שוֹמֶן * חוּמָש / חוֹמֶש * שרפרַף / שרפרֵף * רב הַאי / הָאֵיי גאון * ביתָר / ביתֵר * קצָר / קצֵר * האות קוּ"ף / קוֹ"ף * סימן הניקוד קמָץ / קמֵץ * אֵב / אָב (מלשון איבי הנחל, נקטף באיבו) *** ד"ר יעקב עציון - חוקר במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית ומרצה ללשון במכללות להוראה, ומרכז התוכנית לעריכה לשונית במכללת הרצוג. כתב טור לשוני בעיתון מקור ראשון במשך כמה שנים, ובהמשך טוריו יעלו לכאן, לאתר לשוניאדה. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

"קולולושה" בפרק בונוס ה: המילון ההיסטורי - הדרכה מעשית / ד"ר אריאל שוה

שלא תגידו שלא שמעתם על זה: קבלו הדרכה מעשית וממוקדת באוצרות הטמונים במילון ההיסטורי מבית האקדמיה ללשון - מילון שלא יסתיים בימי חיינו 😱. פרק מיוחד שהוקלט בשיתוף הקהל. *** מהו המילון ההיסטורי, במה הוא שונה ממילון רגיל, איך מחברים מילון כזה ומתי יסיימו אותו (נראה שלא בימי חיינו) - כך התחיל פרק הבונוס המיוחד שהוקלט "חי" בהשתתפות קהל בזום לרגל שבוע העברית, אבל מהר מאוד הוא עבר להדרכה מעשית במילון. גלו איך מחפשים בו, על חיפוש חיבורים ועל חיפוש מילים, איך מחפשים צירופים ואיך מחפשים תבניות של מילים או משקלים. שימו לב: זה פרק בונוס - כלומר פרק שאינו במסגרת הפרקים הרגילים כי זה פרק שכדי להבינו במלואו יש לצפות בו ולא די רק להאזין לו. *** ד"ר אריאל שוה - ראש המדור לספרות הרבנית וסגן העורך במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il*** לכל פרקי הבונוס בקולולושה:"קולולושה" בונוס א: התפתחות הכתב העברי / פרופ' חגי משגב"קולולושה" בונוס ב: אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה – מבוא למערכת הזמנים במקרא / ד"ר אוהד כהן"קולולושה" בונוס ג: מבוא לטעמי המקרא / ד"ר לאה הימלפרב"קולולושה" בונוס ד: ככה תנקדו לבד / ד"ר הלל גרשוני"קולולושה" בונוס ה: המילון ההיסטורי - הדרכה מעשית / ד"ר אריאל שוה