יומן מלחמה - פרויקט חברתי ציבורי

דוקטור אילן טל // פסיכיאטר ופסיכותרפיסט מומחה בכיר, מייסד ומנהל "מרכז ד"ר טל"- בית לתמיכה רגשית ונפשית

כמו לקראת כל פגישה, אני לא יודע למה לצפות, אבל במקרה של דוקטור טל, הייתי יותר דרוך – הרי מדובר במומחה בריאות הנפש ולעתים כשמשוחחים כזה, יכולה לקפוץ הרגשה של עין בוחנת הנכנסת לנבכי הנשמה יותר מן הרגיל, אך מהרגע שהגיע ותוך החיבור המיידי בינינו, הייתי פתוח כתמיד. סופר קל כשמדובר באדם מרגש הפועל מתוך הלב וכמה זה חשוב כאשר מטפלים בנפשו של אדם אחר.   שוחחנו על פוסט טראומה ובעיקר על זו המשתנה במציאות בה אנו חיים תוך הסתגלות ומציאת כלים שישמרו עלינו והאופן בו הוא חווה התנהגויות אנשים משתנו לאור המציאות שלנו. על מלחמות, בחירות, תוצאות, הרצון להיות בשליטה גם כמה חשוב לאבד שליטה. על התמכרויות וכיצד מנהג שמתחיל בכיף, עובר לוויסות ומשם להתמכרות. לאילן מאוד חשוב להבהיר את המשמעות של המשפחה כקבוצה, משמעות השונה לכל יחיד בה, וכמה זהו חלק בלתי נפרד, חשוב ואפילו הכרחי בטיפול נפשי, ובמיוחד בשינוי דפוסים מעיקים.     מעט עליו: ד"ר אילן טל הוא פסיכיאטר ופסיכותרפיסט מומחה בכיר, מייסד ומנהל "מרכז ד"ר טל"- בית לתמיכה רגשית ונפשית. אב לארבעה ומתגורר בתל אביב. לאורך הקריירה שלו, הוא פועל מתוך אמונה עמוקה שלכל אדם יש את הזכות לשקט בנפשו. גישתו הטיפולית חורגת מייעוץ תרופתי רגיל; הוא מספק ראייה מקיפה על חיי המטופל ומאמין שלעתים נדרש שינוי גישה מהותי של הרגלים קודמים כדי להגיע להטבה אמיתית. בנוסף, ד"ר טל וצוות המרכז רואים במשפחה ובקהילה חלק בלתי נפרד מתהליך ההחלמה, ומקפידים על התאמה מדויקת ואישית של הטיפול לכל אדם.   כיום, עיקר עיסוקו הקליני מתמקד בטיפול במצבי פוסט-טראומה, אוכלוסיות מיוחדות כמו הספקטרום האוטיסטי, מגוון רחב של חרדות וכן התמכרויות לחומרים ולהתנהגויות, כגון מסכים וטכנולוגיה. במקביל לעבודתו הקלינית, הוא פעיל בתקשורת ובהסתדרות הרפואית כדי לקדם היערכות למשבר בריאות הנפש, מתוך הבנה עמוקה שבעתיד הקרוב צפוי פער בין מספר הזקוקים לעזרה לבין המסגרות הזמינות. בימים מורכבים אלו של טראומה קולקטיבית, המסר המרכזי שלו למטופליו הוא חד וברור: "את/ה לא לבד".               • כולכם מוזמנים להשתתף בפרויקט ״יומן מלחמה״ ולשתף את סיפורכם. ואם יש לכם סיפורים על אנשים מיוחדים, אשמח שתתייגו אותם או שתשלחו לי הודעה בפרטי 😘                       #יומןמלחמה

אלרועי נצח מורג // אומן קרקס וסטודנט לתזונה רפואית

אלרועי נצח מורג // אומן קרקס וסטודנט לתזונה רפואית ניתן להאזין לפרק במלואו ב-Apple 🟣 וב-Spotify 🟢– לינקים בביוֹ // חלק 6   באותו בוקר בו פקחתי את עיניי, נכנסתי לאינסטגרם ומשום מה קפץ לי אחד הרילים של אלרועי ולקח לי בדיוק שניה וחצי לכתוב לו הודעה פרטית וכמובן גם להזמין אותו ואת הסיפור שלו לפודקאסט.   אי אפשר להתעלם מיופיו החיצוני, אבל בשנייה ששומעים אותו מדבר (ברשת וכמובן שבמציאות) את עצמו ואת האידיאלים שלו, קשה להתעלם מיופיו הפנימי שגובר ומאיר אותו באור גדול. רבים מכם וגם אני נחשפנו לאתגר גיוס ה-20 אלף שקלים ב-30 יום אליו יצא בימים מטורללים, בזמן מלחמה עם אזעקות וטילים מעל הראש, אבל הערכים שאני זיהיתי באותה שניה היו אלה שרציתי שיפתח וישתף בפרק משל עצמו – ערכים חשובים שרבים מאיתנו היו רוצים אפילו חצי מהם כמו אומץ לב, התעלמות מרעשי רקע במיוחד בחשיפה כזו ״עירומה״ ברשתות והתמדה!   בעיניי מדובר באדם שהוא השראה בכיצד להפוך את הקערה על פיה ובאיך לפעול כדוגמת המשפט ״אם אין אני לי - מי לי״. ערכים ומידות ואותנטיות אמיתית עיצבו את אלרועי מבית ומתחדדים בו במהלך השנים ובפרט באתגר ה-20 אלף שקלים בצורה מובקהת שהיא שיעור גדול.     קצת ביוגרפיה: שמו אלרועי נצח מורג, בן 29 מבאר שבע. הוא אומן קרקס וסטודנט לתזונה רפואית. מאז השחרור שלו מהצבא והטיול בחו״ל, פיתח את מיומנויות הקרקס שלו - ג׳אגלינג, עמידות ידיים, הליכה על חבל, אקרובלאנס ועוד. בתחילת הקריירה שלו כעצמאי עסק כמאמן כושר ועמידות ידיים,משם התגלגל להופיע ברמזורים ויצר 2 מופעי קרקס לילדים וכל המשפחה איתם מופיע עד היום. הוא אח בכור ל-9 אחים ואחיות, בא ממשפחה דתית והוא יצא בשאלה. וכעת מתגורר בבאר שבע עם הכלבה שלו לונה.        אלרועי, תודה רבה על שיחה שכולה השראה בראש ובראשונה לי. זכיתי לפגוש את האור שלך מקרוב ואני מאחל שרק תמשיך לזרוח בכל מקום בו אתה נמצא. אתה איש מדהים, טוב לב ובעל נשמה טהורה. תודה לך ועליך!   אוהב אותך אח יקר, רם 💛             • כולכם מוזמנים להשתתף בפרויקט ״יומן מלחמה״ ולשתף מה שאתם מרגישים בלי הינדוסים ועריכות. ואם יש לכם סיפורים על אנשים מיוחדים או מכירים כאלה, אשמח שתתייגו אותם או שתשלחו לי הודעה בפרטי 😘                       #יומןמלחמה

אבי הרוש // איש שיווק ומכירות, אביו של ריף ז״ל ומייסד עמותת ״ריף בריבוע״

לאבי הרוש נחשפתי פעם ראשונה כשישבתי אצל חברה בבית וברקע, במהדורת החדשות המרכזית, שודרה כתבה על הסיפור של אבי ושל בנו ריף שנהרג בשדה הקרב מעט אחרי אירועי ה-07 לאוקטובר באפריל 2024. מולי תמונות של ריף, איש צעיר, יפה תואר עם עיניים טובות וחיוך ממגנט ואבי – אבא שמספר על בנו בכנות ובגעגוע בכל נים ונים בגופו שתוך שניות גרמו לי לדמעות. מיד פתחתי את האינסטגרם, כתבתי לו הודעה ומאז הקשר הוירטואלי הפך לחברות.   אבי לא ביקש להיות אב שכול, ובטח לא ביקש להיות מפורסם בשל הפוסטים שלו שמגיעים לכל לב במדינה – אבל איך הוא תמיד אומר לי ״אני עובד אצל ריף״, וכוונתו שבחיים שאחרי הוא שואב כוחות מדמותו של ריף לפעול, לקדם ולקיים את האידיאלים שהוא כל כך האמין בהם בחייו כשהראשונים בהם הם אהבת הארץ והאדם.   במפגש שוחחנו על הערכים של ריף ומשמעות דרך החיים של ״לעשות ריף״ ועל הרצון המובהק של ריף להיות אבא בעצמו ועל קצירת הזרע שהתרחשה ממש בסמוך למותו. זאת כיוון שמתאריך 10.10.2023 צה״ל החל לעדכן הורים ששכלו את בנם האם הוא נמצא בטווח הזמן לקצירת זרע – הסיטואציה בה משפחת הרוש בעצמה חוותה ומאז מקדמים בכל הכוח חוק שיתיר להשתמש בזרע.   אבי גם משתף בהתרגשות על עמותת ״ריף בריבוע״ אותה הקימו לזכרו וכזו שליבת פעילותה מבוססת על סט הערכים שייחדו את ריף כאדם ופועלת לטובת הזולת ויצירת עולם יותר טוב.           אבי, אני לא מפסיק להתרגש ממך. אתה הרי יודע שאני מאוהב בנשמה הגדולה שלך מהרגע הראשון בו הכרתי אותך. אני מניח שלא ביקשת את זה, אבל תודה רבה על כל הכוח וההשראה שאתה נותן לי ולכולנו ובכך שאתה משתף אותנו על כמה נפלא היה ריף בחייו וגם כעת, בהנצחת רוחו והאדם טוב הלב והמרגש שהיה. אוהב אותך, רם 💛             • כולכם מוזמנים להשתתף בפרויקט ״יומן מלחמה״ ולשתף מה שאתם מרגישים בלי הינדוסים ועריכות. ואם יש לכם סיפורים על אנשים מיוחדים או מכירים כאלה, אשמח שתתייגו אותם או שתשלחו לי הודעה בפרטי 😘                       #יומןמלחמה

ענבר גולדשטיין // יזמית חברתית ובעיניי פשוט וונדר-וומן בשר ודם

במפגש שלנו דיברנו על השינוי התודעתי המטלטל בין להיות אשת ״בק״ – כזו שפועלת מאחורי הקלעים, לבין להיות בפרונט ״על מלא-מלא״ בלי אפשרות להתחבא. על איך טרגדיה יכולה לדחוף אדם לקדמת הבמה ולא מתוך בחירה מקצועית – אלא מבחירה מוסרית.   שוחחנו על זהות והגדרה עצמית.  על מי אתה כשהטייטלים נלקחים ממך ברגע אחד. על הבדידות בשכול – זו השקטה, שלא תמיד רואים מבחוץ. ועל העטיפה של המשפחה והחברים, אלה שנשארים לצידך גם כשהמצלמות כבות והלילה יורד.   ענבר שיתפה אותי על הרגע בו דפקו קציני הנפגעים על דלת ביתה. הרגע שבו החיים נחלקים ל״לפני״ ו״אחרי״. אבל יותר מכל – על הבחירה שנולדה משם.  הבחירה לחיות בתודעה מלאה. לא על אוטומט. דיברנו על הברית שכרתה עם החיים ולא עם המוות. על ההחלטה ״לחיות לרוחב״ – להעמיק, להרגיש, להיות נוכחת בכל מה שקיים. על היכולת להחזיק עצב ושמחה יחד, מבלי לבטל אף אחד מהם.   ״גם כשהשמיים מעוננים וסוערים, השמש תמיד שם״, היא אמרה לי. וזה ממש לא היה משפט של קלישאה – זה היה משפט של דרך חיים. נגענו גם ברחמים שמופנים אליה מהסביבה – כאלה שהיא ממש לא מבקשת. מאף אחד.   ובתוך כל זה, אופטימיות עצומה. אמיתית. עיקשת. יחד עם הפרפר הלבן שממשיך לבקר אותה מאז אותו רגע ארור שבו התבשרה על הירצחם של נדב וים.   זה לא פרק על אובדן, אלא על בחירה, על תודעה. ועל האישה מעוררת ההשראה הענקית שהייתה טרם האסון וזו שבחרה לחיות ולהמשיך לגדול לתוכה.             על ענבר גולדשטיין >> ענבר גולדשטיין נולדה וגדלה בקיבוץ כפר עזה. ב־7 באוקטובר 2023 נרצחו אחיה הבכור, נדב, ובתו הבכורה, ים. גיסתה, חן, ושלושת אחייניה – אגם, גל וטל – נחטפו מביתם ושוחררו מהשבי בנובמבר 2023. הבית בו גדלה נשרף כליל.   מאז האסון היא מפתחת ומובילה מיזמים חברתיים סביב האוכלוסיות שנפגעו, ופועלת לחיבור בין הסיפור האישי לשיח הציבורי והאזרחי. היא מיוזמי עמותת 255 – ארגון החטופים ומשפחותיהם, שמקדמת מענה ארוך־טווח למען שורדי השבי ומשפחות החטופים.   מתחילת המלחמה נוכחת באופן קבוע באולפני הטלוויזיה, בדיונים ובוועדות בכנסת, ומשתתפת בכנסים ובמפגשים עם אנשים מכל רחבי העולם, במטרה להסביר את המציאות שנוצרה כאן, לפתוח חלון לעולם המורכב שנכפה על משפחות רבות וליצור חיבורים שמובילים למעורבות ולשיתופי פעולה.   ענבר בחרה לפעול על הציר שבין הריסות האסון לבנייה מחודשת של העתיד. ״מבחינתי, מה שקרה הוא נקודת המוצא, ולא נקודת הסיום״, היא אומרת.       ענבר, בכל רגע בו אני צופה במפגש שלנו, מקשיב למילים שיוצאות לך מהפה ומרגיש את האנרגיה המטורפת שלך, אני מתרגש עד עמקי נשמתי. תודה רבה לך על היותך את – שמש גדולה וזורחת ובכל מזג אוויר. רם 💛             • כולכם מוזמנים להשתתף בפרויקט ״יומן מלחמה״ ולשתף מה שאתם מרגישים בלי הינדוסים ועריכות. ואם יש לכם סיפורים על אנשים מיוחדים או מכירים כאלה, אשמח שתתייגו אותם או שתשלחו לי הודעה בפרטי 😘                       #יומןמלחמה

דוקטור שגיא בלבן // מומחה לכירורגיית פה, פנים ולסת, איש ברזל, אדם שהוא השראה ובעיקר גיבור על

לי בעיניים נוצצות על בעלה היקר שהוא איש מוכשר מאוד, רופא מנתח בכיר וגם שנפצע פציעה קשה במלחמת חרבות ברזל. בנוסף אמרה שלדעתה הוא ישמח להגיע ליומן מלחמה. אבל שום דבר ממה שסיפרה לא הכין אותי לרגע בו פגשתי את שגיא פנים מול פנים ולאנרגיה הכל כך מיוחדת שלו. במפגש שקענו תוך דקות לסיפורו האישי, שוחחנו על האדם הרגיש שהוא, על מסע חייו, איש הברזל שהוא, הדרך שעשה עד שהפך לרופא והפרספקטיבה הייחודית שלו על אנשים ועל העולם. על החיים שלפני ה-07 לאוקטובר ואלה שבאו אחרי בעודו מתנדב לבצע תפקיד קדוש בזיהוי גופות החללים במחנה שורה שברמלה, הכניסה לעזה לביצוע התפקיד בשטח עצמו, פציעתו הקשה ותהליך ההחלמה הארוך שבא אחרי ובעצם נמשך עד יום זה.  זהו לא סיפור על קורבן, אלא על אדם שהוא לוחם אמיתי, כזה בעל לב זהב, שעצם היותו איש ברזל אינה מתבטאת רק בתחרויות בהן התחרה, אלא במיינדסט מעורר השראה שהוא דרך חיים עבורו.         על שגיא בלבן >> בן 52, נשוי למאיה שהיא דיילת באל על ואבא לשלושה בנים.  לפני עשר שנים סיים התמחות בכירורגיית פה פנים ולסתות. מאז הוא רופא בכיר ביחידת כירורגיית פה פנים ולסתות במרכז הרפואי וולפסון בחולון. שגיא מספר: ״אני מת על העבודה שלי - מקצוע מעניין, מאתגר שמאפשר לי לעזור לאנשים ויותן לי סיפוק״. חוץ מזה הוא מאוד אוהב לעשות ספורט. הוא סיים תחרות איש ברזל בפעם הראשונה בשנת 2022 ובפעם השנייה בשנת 2025. הוא מאוד מאוד אוהב לבשל ולשמוע מוזיקה (חלק מאוד משמעותי בחיים שלו). ב 09.12.2023 נפצע בעזה מפגיעת פצ"מר – אירוע שהיווה את נקודת הפתיחה למסע לא פשוט עבורו ועבור משפחתו.         שגיא אחי היקר, תודה ענקית על המפגש ועל השיחה המעצימה שאני בטוח שתיתן המון כוח ותקווה לאלה שיצפו יאזינו לה. מחכה לבשל אתך יחד. רם 💛             • כולכם מוזמנים להשתתף בפרויקט ״יומן מלחמה״ ולשתף מה שאתם מרגישים בלי הינדוסים ועריכות. ואם יש לכם סיפורים על אנשים מיוחדים או מכירים כאלה, אשמח שתתייגו אותם או שתשלחו לי הודעה בפרטי 😘         #יומןמלחמה