תולדות חכמינו | הרב בנימין הולצמן

השם אברהם דוד וואהרמן פחות מוכר, אולם הרב מבוטשאטש התפרסם תחילה על שם ספרו על יו"ד, "דעת קדושים", ובהמשך על שם ספרו על או"ח, "אשל אברהם". אלא שכדאי להבדילו מספר אחר באותו השם (הפמ"ג), נקרא "האשל אברהם מבוטשאטש". הוא נערץ מאוד על ידי יהדות גלציה כולה, ומוכר מסיפורי עגנון, בהם סתם "צדיק" הרי הוא הדעת קדושים מבוטשאטש. הוא כתב כל ימיו, ובכל יום הקדיש זמן לכתיבה. אלא שלא פרסם דבר, וזכה לבן, נכד ותלמיד שהוציאו לאור ספרים רבים מתוך כתביו. נספר על חייו וגלגוליו, על מחלת הנפש אותה הוא מתאר, ונעסוק בתורתו המיוחדת. נסיים בסיפורי עגנון על הדעת קדושים מבוטשאטש. דף מקורות: https://did.li/tol414

הרב יעקב לורברבוים נולד ופעל בעיקר בגלציה, אולם נקרא על שם העיר ליסא ב"פולין גדול", בה היה רב כ-12 שנה. בעבר נקרא גם על שם חיבורו על יורה דעה, "חוות דעת", אולם היום ידוע בעיקר על שם סִפרו על חושן משפט – "נתיבות המשפט", ובקיצור "הנתיבות". ידידותו עם ר' עקיבא איגר סייעה לו בהתנהלותו מול עירו, וויכוחיו עם ה"קצות" עזרו לפרסום חיבוריו. בשיעור נעסוק בחייו, בספריו, בגרושיו, בקשריו, ובעיקר – בתורתו ההלכתית, שהפכה לספרי יסוד על שני חלקי השולחן ערוך. את השיעור סיימנו ב'וורט' שלו על חד-גדיא; ועוד לפסח, אנו ממליצים על ההגדה שלו – "מעשה ניסים" דף מקורות: https://did.li/tol413

בשיעור זה ננסה קלות לגעת בחייו ותורתו של אחד מענקי האחרונים, החת"ם סופר.  הרב משה שרייבר-סופר היה בן פרנקפורט, אבל עיקר השפעתו האדירה היתה על יהודי הונגריה. מלבד תשובותיו המרובות, בחריפותו הגדולה הוא יצר כלים שאפשרו להלכה להתמודד עם רוח החדשנות שנשבה בקהילות. מלבד פרסומו בנושא זה, השפעתו היתה בתחומים רבים נוספים, כמו למשל בעידודו את תלמידיו לעלות לארץ, להתיישב בירושלים ולעסוק בחקלאות.  אולם נעסוק בעיקר בתורתו – חידושיו הגדולים של בעל ה"חדש אסור מהתורה" דף מקורות: https://did.li/tol412 [https://did.li/tol412]

רבי עקיבא איגר התפרסם בשו"ת שלו, ובגליונו על התלמוד ועל השו"ע, אבל יותר מכך – בקושיותיו המבריקות. בשיעור נדבר על חייו, על רבנותו הקהילתית, על קשריו הענפים עם פוסקי תקופתו. על דרכו ההלכתית. על יחסו למתחלנים ולרפורמים. וכמובן – על קושיותיו. דף מקורות: https://did.li/tol411

את צורת לימוד התורה בישיבות הליטאיות היום (ומהן בכל עולם התורה), אפשר לתלות בשלושה מעצבים גדולים: הגר"א, תלמידו ר' חיים מוולוז'ין, ונינו ר' חיים מבריסק. בשעה אחת ננסה גם לעמוד בקצרה על תולדות חייו של ר' חיים, גם לנסות להבין את השפעתה של "אם הישיבות" אותה הקים בוולוז'ין, ובעיקר לעמוד על עיקרי חידושיו המופלגים והעמוקים ב"נפש החיים", ספר המוסר הקבלי המעמיד את המושג "תורה לשמה". כך נכיר את העומק העומד מאחורי מושגים כמו "ביטול תורה", לימוד בחברותא, השפעת לימוד התורה בעולמות עליונים, ואפילו "סדר" ישיבתי. דף מקורות: https://did.li/tol410